פיטורין, הפרת חוזה, הסכם עבודה
| דרגו את המאמר |
|
לקבלת מידע נוסף או ייעוץ משפטי, ע"י עורך דין, בנושאי תשלום פיצויים בגין הפרת חוזה, פיצויי פיטורין ופיצויי הלנה לחץ/י כאן
לתאום פגישת ייעוץ עם עורך דין העוסק בדיני עבודה לחץ/י כאן
בתי הדין לעבודה
עב 002843/01 |
בבית הדין האזורי לעבודה באר-שבע | ||
|
| |||
|
21/10/2004 |
|
כב' השופטת אנגלברג-שהם יעל ( ד ן י ח י ד ) |
בפני: |
תביעה זו עניינה, תביעה לתשלום פיצויים בגין הפרת חוזה, פיצויי פיטורין ופיצויי הלנה.
רקע עובדתי
1. התובע הועסק כקונדיטור במאפיית "לחם משנה", החל מחודש דצמבר 1999 ועד ליום 14.08.01 עת פוטר מעבודתו על אתר בנימוק של צמצומים בעבודה.
2. הנתבע הינו בעליה של המאפיה.
3. ביום 17.09.00 נחתם בין התובע לבין הבעלים הקודמים של המאפיה, מר בן שטרית, הסכם עבודה לתקופה קצובה בת שלוש שנים (ת/1) כדלקמן –
"הסכם בין אילן בוזגלו
למשה בן-שטרית
ההסכם בין משה לאילן הנ"ל לגבי העסקתו במאפית לחם משנה האורגים 22/16 אשדוד לתקופה של 3 שנים.
ל- 8 שעות עבודה כולל ימי שישי תשולמנה לשכר של 6000 נטו לחודש.
באם יהיה שעות נוספות הנ"ל יהיה זכאי לכל שעה נוספת בתשלום."
4. בחודש אפריל 2001 נעשו שינויים בבעלות המאפיה והיא הועברה לבעלותו של הנתבע. התובע המשיך לעבוד באותו מקום עבודה.
5. בין הנתבע לבין התובע נחתם ביום 20.04.01 הסכם עבודה חדש הנושא את הכותרת "זכרון דברים". ההסכם נחתם לתקופה בת חמש שנים (ת/2) ולשונו כדלהלן –
"זכרון דברים
הסכם בין אליהו
לבין לחם
אליהו עובד במאפיית לחם משנה
כקונדיטור עם משכורת 4,000 שקל נטו
לחודש- זה עבד שנה ושלושה חודשים
מלפני תאריך הסכם זה.
הסכם זה מתבסס על הבנה והסכם
בין שני הצדדים שלאליהו בוזגלו יובטח
מלחם משנה העסקה של חמש שנים
מיום הסכם זה.
אליהו יקבל 4,000 ₪ לחודש עם העלאה
של 10% משנת מתאריך 01/05/01 למשך
חמש שנים (כל שנה 10%).
במידה ואליהו ירצה לעזוב את
מקום העבודה יצטרך להגיש בכתב
את התפטרותו שישה חודשים מראש
לפני תום הסכם זה, (של חמש שנים).
במידה ויהיו חילוקי דעות בין אליהו לבין מוריס
על העבודה או המשך העבודה,
שני הצדדים יצטרכו להפנות את הבעיה
למאיר קודם לכן.
הסכם זה מהווה להארכה של שלוש שנים
באופן אוטומטי, לאחר החמש השנים הראשונים
בתנאי שאף אחד משני הצדדים לא הגיש מכתב
התפטרות לשישה חודשים מראש לפני תום החמש
שנים. (הסכם זה כפוף גם לגבי לחם משנה וגם לגבי אליהו בוזגלו)."
סלע המחלוקת
6. הצדדים חלקו בשאלות הבאות –
א. מה היו נסיבות סיום עבודתו של התובע והאם פוטר התובע או שמא התפטר?
ב. מה משמעות התשלומים ששולמו לתובע בעת סיום יחסי עובד מעביד?
ג. האם זכרון הדברים שנחתם בין הצדדים מהווה הסכם עבודה לתקופה קצובה?
ד. בכפוף לפלוגתא 3 האם זכאי התובע למלוא השכר בגין תקופת העבודה הקצובה שנקבעה בהסכם?
ה. האם זכאי התובע לפיצויי פיטורין או לדמי הודעה מוקדמת ואם כן, באיזה שיעור?
ו. האם קיבל התובע הלוואה מן הנתבע ובאיזה שיעור ואם כן האם זכאי הנתבע לקזז הלוואה כזו משכרו האחרון של התובע?
סיום יחסי העבודה
7. לטענת התובע, הנתבע התחייב להעסיק אותו לתקופה קצובה של 5 שנים והיות ופוטר בטרם הגיעה תקופה זו לקיצה, זכאי הוא לתשלום פיצויים בגין הפרת החוזה.
8. כנגד טוען הנתבע, כי לא הפר את הסכם העבודה אלא שהייתה הסכמה מפורשת וברורה בין הצדדים להסכם, לפיה נקבע, כי ההסכם יבוא אל סיומו והצדדים יהיו משוחררים מכל התחייבות על פי ההסכם. מעבר לכך, טוען הנתבע, כי הסכמה זו קיבלה ביטוייה בכתב והתובע חתם על המסמך, אך למרבה הצער נעלם מסמך זה בנסיבות מוזרות.
9. באשר לקיומו של מסמך בכתב-
בתמיכה לטענת הנתבע, כי נחתם מסמך סיום חוזה עבודה, העידו מטעמו: מר משה – מנהל בנתבעת והגב' מיכל – מזכירת הנתבעת.
שטרית העיד בפני בית הדין:
" ש. מי טיפל בנושא ההתחשבנות איתו בסוף התשלומים
ת. אנחנו אני ומישל. ישבנו איתו מה מגיע החתמנו אותו על דף שהוא מתחייב שאנו גומרים בהסכמת שני הצדדים אני לא זוכר בפירוט ואני זוכר ששני הצדדים נפרדים והוא יקבל פיצויים עבור שנה ושמונה חודשים ויקבלו מכתב פיטורין כי הוא ביקש כדי שיקבל דמי אבטלה ושהוא לא יתבע אותנו על ההסכם כי הוא לא היה מוכן לקבל את העובדה שאני יעבוד מעליו. חתם על דף שלימים נעלם הדף וזהו.
ש. הדף הזה צילמתם עשית מזה עותקים
ת. לא וגם לא נתתי עותק לתובע... אני חושב נתתי לו... אני לא זוכר.
ש. נתת לו עותק ביד או לא
ת. לא זכור לי שנתתי לו עותק
ש. איפה העותק שנשאר אצלכם
ת. נגנב. שמנו אותו במגירה והוא נגנב במגירה במשרד, לא היה לי שולחן
ש. יש תיק לכל עובד
ת. קלסר אתה מתכוון... אין לנו תיקים
ש. המסמך לא תויק בתיק עובד
ת. לא" (הדגשות שלי – י.א..ש.)
ואילו הגב' מיכל רון העידה בפני בית הדין:
" ש. הפגישה בסעיף 4 לתצהירך איפה היא התקיימה
ת. במשרד שכולל חדר אחד שבו אני יושבת והייתי עדה למה שקורה שם, הכתיבו לי מסמך, אני כתבתי אותו בכתב ידי, לא הדפסתי אותו אח"כ במחשב. אני לא זוכרת מילה במילה בנוסח אבל אני זוכרת שהם הקריאו לי מסמך שהתובע מקבל מכתב פיטורין למרות שלא מגיע לו. אני לא זוכרת מילה במילה.
ש. אמרו לך לכתוב למרות שלא מגיע לו
ת. את זה אני לא זוכרת
....
ת. ...חזרתי למשרד ראיתי את המסמך ותייקתי אותו בקלסר ששיך לבוזגלו. לא היה קלסר עשינו קלסר חדש לא היה לעובדים אחרים קלסרים.
ש. אולי שמת במגירה את המסמך הזה
ת. בהתחלה הוא היה במגירה ואח"כ כי העברתי אותו לתיק, משה ידע שהעברתי אותו לתיק.
ש. אני אומר לך שהמסמך הזה היה כל הזמן במגירה
ת. אני שמתי את זה במו ידיי בקלסר שכתוב עליו עובדים והיה בו את כל הדפים.
ש. היו בקלסר הזה עוד חוצצים של עוד עובדים.
ת. נראה לי שכן, לא של עוד עובדים של דברים אחרים אני לא זוכרת מה היה שם, לא יודעת
....
ש. אולי תגידי לנו את האמת לגבי הקלסר, איפה שמת את המסמך הזה
ת. שמתי אותו בקלסר" (הדגשה שלי – י.א.ש.)
10. מהשוואת העדויות ניתן להיווכח, כי קיימות סתירות בין עדותה של גב' מיכל רון לבין עדותו של מר בן שטרית בנוגע למסמך אשר נחתם על ידי הצדדים באשר לסיום יחסי עובד-מעביד בהסכמה. גירסת העדים לא תאמה באשר לנוכחים בפגישה ובאשר למקום תיוק המסמך. יתר על כן, העדים סתרו זה את זה בכל הנוגע לעצם קיומו של תיק אישי הנוגע לתובע.
זאת ועוד, מזכירת הנתבעת, הגב' מיכל רון לא ידעה לציין דבר בנוגע לתוכן המסמך, אף שהעידה במפורש, כי המסמך הוכתב לה ונרשם על ידה. יודגש כי בתצהירה טענה המזכירה כי נתבקשה לנסח את המסמך וכך אף לטענתה עשתה בפועל (סעיף 5-6 לתצהירה). עם זאת, לא ידעה למסור דבר על תוכנו.
לטענת המזכירה בתצהירה, מציינת היא במפורש, כי הפגישה התקיימה בין התובע לנתבע וכי היא נכחה בפגישת הצדדים. גם מר בן שטרית בתצהירו לא מציין כי נכח בפגישה, להיפך, הוא מציין כי התובע הגיע לסיכום עם הנתבע (סעיף 7 ו-10 לתצהיר בן שטרית) ואף הנתבע לא מציין בתצהירו, כי בן שטרית נכח בפגישה בעוד שציין מפורשות כי מזכירתו נכחה במקום. ואולם בבית הדין טען בן שטרית לראשונה, כי נכח בפגישה. גירסה זו לא היתה מהימנה עלי ולפיכך, כל טענות מר בן שטרית בעניין הפגישה, דינן להדחות.
11. בפני בית הדין, הוצג מכתב פיטורין מיום 14.8.01.
טוען הנתבע, כי התובע קיבל מכתב פיטורים לאחר שהאחרון ביקש ממנו, על מנת שיוכל לקבל דמי אבטלה.
בנוסף לכך, טוען הנתבע כי הסיבה לביטול החוזה ולסיום יחסי עובד מעביד עם התובע הינה בשל עבירות משמעת רבות, אשר התובע ביצע ובין היתר, עזיבת מקום עבודה באמצע יום, ניהול מערכת יחסים רומנטית עם אחת העובדות בעת העבודה ואי ציות להוראות של מנהל עבודה.
הלכה פסוקה היא כי -
"במקום שמעביד נותן לעובד שהתפטר מכתב פיטורים, על מנת שזה האחרון יקבל דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי, אינו מחייב את הקביעה, שאכן העובד פוטר". ( עע 1354/01 גלית כהן נ' טרייד אין א.ר. בע"מ)
במקרה שכזה, מוטל הנטל על המעביד להוכיח שהמכתב אינו משקף את המציאות (ראה עע 65/99 אלינס נ' תורג'מן לא פורסם), והנטל כבד יותר מזה שבמשפט אזרחי (ראה דב"ע נה/ 3-630 חמיד נ' הלמן לא פורסם).
עוד נציין כי הנתבע בחקירתו הנגדית טען במפורש – "אני יכול לפטר אותו בדיוק כמו שפיטרתי אותו" (עמ' 15 לפרו' שורה 23-24).
12. משנדחית עדותו של מר בן שטרית בעניין זה ומשעדותה של הגב' מיכל רון, אף היא אינה מהימנה על בית הדין, ולאור דבריו המפורשים של הנתבע, לא מצאתי כי הנתבע הרים את הנטל להוכיח, כי הצדדים הגיעו להסכמה בעניין פרישת התובע מעבודתו וכי קיים מסמך חתום בעניין זה. ודין טענה זו להידחות. לפיכך, מתקבלת הטענה כי התובע פוטר מעבודתו אצל הנתבע.
הסכם עבודה לתקופה קצובה
13. בהסכם עבודה מיום 20.04.01 אשר נכרת בין התובע לבין הנתבע נקבע:
"הסכם זה מתבסס על הבנה והסכם בין שני הצדדים שלאליהו בוזגלו יובטח מלחם משנה העסקה של חמש שנים מיום הסכם זה.
...
במידה ואליהו בוזגלו ירצה לעזוב את מקום העבודה יצטרך להגיש בכתב את התפטרותו שישה חודשים מראש לפני תום הסכם זה (של חמש שנים)"
כעולה מהעדויות, נוסח ההסכם על ידי הנתבע (עדות התובע, עמ' 1 לפרו') וההסכם נערך לבקשת התובע להבטיח את עבודתו במאפיה (עדות הנתבע, עמ' 15 לפרו') וכדבריו המפורשים של מר בן שטרית (עמ' 7 לפרוט') –
"ש. אתה חתמת איתו לשלוש שנים ואיפרגן חתם איתו לחמש שנים למה חתמתם לתקופה קצובה להסכם ביניכם.
ת. התובע ביקש שיהיה לו חוזה כי חשב שכל הזמן מחפשים לחתור תחתיו, התובע ביקש את התקופה ממישל וכך זה היה תחת ההסכמה של כולנו...."
14. מהעדויות ומההסכם עולה במפורש, כי לתובע הובטחה תקופת העסקה של 5 שנים וזאת לבקשתו. שאם לא תאמר כן, לא היה כל טעם בעריכת ההסכם גם אליבא דהנתבע. עוד עולה מההסכם, כי נקבע בו תנאי לגבי הודעה מוקדמת אשר חל רק על התובע, אולם לא נקבעו תנאים הקובעים כי הנתבע רשאי להביא לסיום חוזה העבודה לפני תום 5 השנים. גם עובדה זו עולה בקנה אחד עם הגרסה, כי ההסכם בא להבטיח לתובע את העסקתו על ידי הנתבע. ( ראה לעניין זה גם דבריו המפורשים של הנתבע – עמ' 15 לפרוט' שורות 22-23).
בהמשך ההסכם נקבע כי –
הסכם זה מהווה להארכה של שלוש שנים
באופן אוטומטי, לאחר החמש השנים הראשונים
בתנאי שאף אחד משני הצדדים לא הגיש מכתב
התפטרות לשישה חודשים מראש לפני תום החמש
שנים. (הסכם זה כפוף גם לגבי לחם משנה וגם לגבי אליהו בוזגלו)."
ומכאן ניתן להסיק, כי בכל הנוגע לתקופה שלאחר חמש השנים המוסכמות, רשאי כל צד להביא את ההסכם לידי סיום.
לאור האמור, צודק התובע בטענתו, כי בכל הנוגע לזכויותיו הוא, מהווה ההסכם בין הצדדים להעסקתו במשך חמש שנים, חוזה לתקופה קצובה ומשפוטר התובע, מהווים פיטוריו הפרת חוזה זה. אשר על כן, זכאי התובע לפיצויים בגין הפרת החוזה עימו.
הפיצוי בגין הפרת ההסכם
15. עם זאת נפסק כי -
"עובד לתקופה קצובה, שהופסקה עבודתו, חייב לפעול להקטנת הנזק (ראה דב"ע נב/101 – 3 צבי אבשפנגר נ' עוף ירושלים פד"ע כה 499)."
" בחוזים לתקופה קצובה זכאי העובד, במקרה של הפרה, לפיצוי המבוסס על ההפסד שנגרם לו כתוצאה מההפרה, זאת אומרת שכר ונלווים, בניכוי הסכום, לרבות הנלווים, שהשתכר באותה תקופה או שיכול היה להשתכר בשקידה סבירה (ראה דב"ע מח/27, 22-3 טלמיר אלקטרוניקה בע"מ נ' שמואל יפה פד"ע כ 107), ובניכוי סכומים שקיבל עקב היותו "עובד", כגון דמי אבטלה (ראה דב"ע מז/154 –3 תמר מדמוני נ' המועצה המקומית נתיבות פד"ע כ 144)."
בחקירתו העיד התובע –
"ש. איפה אתה עובד היום
ת. קונדיטורית פאר בע"מ
ש. כמה זמן אתה עובד שם
ת. חודש
ש. איפה עבדת לפני כן
ת. קוקה קולה במשך שנה
ש. איפה עבדת לפני כן
ת. לפני כן הייתי מובטל... לא לפני כן עבדתי בבוטיק הפיתה שם עבדתי ארבעה חודשים
ש. כמה אתה מרוויח היום
ת. בסביבות 3,500 עד 4,000 ₪
ש. כשעבדת בקוקה קולה כמה הרווחת
ת. 5,000 או 5,200 בבוטיק הפיתה זה היה לפי שעה מתי שהיו צריכים אותי בעבודה יש לי תלושים גם של בוטיק פיתה וגם של קוקה קולה.
ש. אתה חתמת בלשכת התעסוקה כדי לדרוש דמי אבטלה
ת. כן פעם אחת שפיטרו אותי מהנתבעת ופעם שנייה שפיטרו אותי מקוקה קולה
פעם ראשונה קיבלתי דמי אבטלה בין ארבעה לחמישה חודשים ופעם שנייה ארבעה חודשים."
מהודעה הנ"ל ניתן להבין כי התובע פעל להקטנת הנזק על ידי כך שכעת הינו עובד ואף לפני כן התובע עבד בכמה מקומות עבודה. יש לציין, כי התובע מסר שבנוסף לעבודתו במקומות שונים לאחר שפוטר ממאפיה של הנתבע, היו שתי תקופות אשר בהן הוא היה מובטל וקיבל דמי אבטלה.
16. על כן, במקרה דנן משהופר החוזה על ידי הנתבע ועל פי ההלכה הפסוקה במקרה של הפרה, זכאי התובע לפיצוי המבוסס על ההפסד שנגרם לו כתוצאה מההפרה ובניכוי סכומים שקיבל עקב היותו "עובד" לאחר שפוטר.
כך, על פי חוזה עבודה הנ"ל התובע היה אמור לקבל בסך של 4,000 ₪ לחודש בתוספת של 10% מתאריך 01.05.01. התובע העמיד את תביעתו ברכיב זה על הסך של 189,160 ₪ מיום פיטוריו של התובע ועד תום חוזה העבודה, אולם כאמור, על פי הלכה הפסוקה מהסכום הנ"ל יש לבצע ניכוי של סכומים אשר בתקופה הנ"ל הרוויח התובע (דמי אבטלה, שכר עבודה).
הנתבע טען בסיכומיו, כי לתובע לא נגרם כל אובדן שכר לאחר סיום עבודתו וכי לא נפגם כושר השתכרותו. מהנתונים שהובאו בפני בית הדין, לא ברור במדויק מהו הפסד השכר אשר נגרם לתובע. ברור הוא, כי התובע זכאי לפיצוי על עצם הפרת החוזה אשר בוצעה על ידי הנתבע, אם כי לא בשיעור הנתבע על ידיו. טענות הנתבעת כי לתובע לא נגרם כל נזק כלל, לא הוכחה בפנינו ואף שהתובע ציין כי יש בידיו תלושי שכר הנוגעים להכנסותיו בתקופה הרלוונטית, לא ביקשה הנתבעת את הגשתם. עם זאת מעדותו עולה, כי למעט שנה בה עבד ב"קוקה קולה" והתקופה בה קיבל דמי אבטלה, שכרו החודשי נמוך משכרו אצל הנתבעת בכ - 800 ש"ח לחודש. משכך, מוערכים הפסדי שכרו בסך של 30,000 ₪.
פיצויי פיטורין
17. התובע טוען, כי הנתבע לא שילם לו פיצויי פיטורין.
מנגד, טוען הנתבע כי בהתאם לסיכום עם התובע שילם לתובע סך של כ-4,000 ₪ בעבור פיצויי פיטורין, וזאת לאחר ניכוי סך של כ-6,500 ₪ אשר ניתנו לתובע על ידי הנתבע כהלוואה, אשר טרם נפרעה על ידו אותה העת.
הנתבע טען, כי הסיבה היחידה לסיום יחסי עובד מעביד הינה עבירות משמעת רבות למרות שבמכתב הפיטורין צוין - "פוטר מעבודתו....... עקב צמצומים בעבודה".
18. עוד טוען הנתבע, כי לבית הדין שיקול הדעת להפחית ו/או לשלול את פיצויי הפיטורין כאשר הוא מונחה על פי הוראות ההסכם הקיבוצי החל על מספר העובדים הגדול ביותר, היינו תקנון העבודה והוראותיו. על כן טוען הנתבע, משסירב התובע לעבוד תחת מרות הממונים עליו, הגיע ועזב את העבודה בהתאם לגחמותיו ואף ניהל מערכת יחסים אינטימית בוטה אל מול עיני יתר העובדים וזאת חרף התראות חוזרות ונשנות של מנהל המאפיה פוטר התובע בנסיבות אשר אינן מזכות אותו לקבל פיצויי פיטורין.
19. על פי הוראות סעיף 53 לתקנון העבודה צפוי העובד לפיטורים מהעבודה, לרבות פיטורים מהעבודה תוך שלילת תמורת ההודעה מוקדמת ופיצויי הפיטורים במלואם במקרה בו הפר משמעת באופן חמור או במקרה בו גרם נזקים במזיד. הטענות הנטענות על ידי הנתבעת הכוללות מקרים בהם לא ציית התובע להוראות ההנהלה או נעדר ללא רשות וללא סיבה, אינן מופיעות בסעיף 53 לתקנון אלא בסעיפים 51-52 ואשר הסנקציה הכלולה בהן אינה כוללת פיטורים תוך שלילת פיצויי הפיטורין אלא לכל היותר שלילת דמי ההודעה המוקדמת.
בנסיבות אלה, לא היתה רשאית הנתבעת לפטר את התובע ללא תשלום פיצויי פיטורין.
20. הנתבע טען, כי השיק בסך 4,000 ₪ בתוספת ההלוואה שקוזזה מסכום הפיצויים מהווים תשלום פיצויי הפיטורין ואילו התובע טען כי התשלום בסך הנ"ל, משקף את השכר לו היה זכאי בגין עבודתו במשך 14 יום בחודש אוגוסט 2001 וכן 8 ימי חופשה, אותם פדה בסיום עבודתו.
מאחר וטענת הנתבע כי היה הסכם הדדי בין הצדדים בנוגע לביטול חוזה עבודה ולסיום יחסי עובד מעביד, לא היתה מהימנה עלי, לא מקובלת עלי טענת הנתבע כי השיק על סך 4,000 ₪ שולם לתובע בגין פיצויי פיטורין, יתרה מזאת הנני מקבלת את טענת התובע כי קיבל את השיק בגין שכר עבודתו ופדיון ימי חופשה שכן גרסתו לפיה מדובר בתשלום שכר נתמכת גם ברישום בתלוש השכר לחודש 8/01 (ת/4(א)) אשר ניתן לתובע לאחר הנפקת מכתב הפיטורים (והונפק רק ביום 14.9.01) ולא היתה כל מניעה כי בשלב זה, לו היה משלם הנתבע לתובע פיצויי פיטורין היה רכיב זה מופיע מפורשות בתלוש השכר. יתר על כן, היה ומדובר בתשלום פיצויי פיטורין היה נותר הנתבע חייב לתובע שכר עבודה בגין חודש 8/01 וטענה מעין זו לא הועלתה כלל.
אשר על כן, זכאי התובע לפיצויי פיטורים בסך של 7,881 ₪.
דמי הודעה מוקדמת
21. התובע בעת חקירתו הודיע:
"ש. מתי אתה טוען שפיטרו אותך
ת. פיטרו אותי ביום 1.08.01 הודיעו לי שבועיים לפני וביום 14.8.01 פיטרו
אותי
ש. האם המשכת לעבוד מה-1.08.01 עד 14.8.01
ת. אני לא זוכר ... כן עבדתי".
מהעדות הנ"ל עולה כי התובע קיבל הודעה על פיטוריו שבועיים לפני שפוטר, כמו כן עולה כי במשך השבועיים עבד ואף קיבל שכר. יתר על כן, התובע עצמו מסכים כי תביעתו לפיצוי בגין הפרת חוזה, חופפת לתביעתו לדמי הודעה מוקדמת בשיעור של 6 חודשים. בנסיבות אלה, אין מקום לתשלום דמי הודעה מוקדמת ודין התביעה ברכיב זה להדחות.
ההלוואה
22. לטענת הנתבע נתן לתובע במהלך עבודתו, הלוואה לרכישת רכב. מנגד טען התובע, כי כל טענות הנתבע בדבר הלוואה שניתנה לתובע בין אם בתקופת עבודתו ובין אם בסיומה, הינן טענות שקריות מיסודן.
הנתבע טוען, כי ניכה מסכום פיצויי פיטורין סך של 6,500 ₪ אשר ניתנו לתובע על ידו כהלוואה, אשר טרם נפרעה.
בעת חקירתו הודיע הנתבע:
"ש. האם נתת הוראה לעובדים שלך לרשום את התנועה של 6,500 ₪ בספרים
של העסק
ת. לא צריך לרשום זה פרטי. דבר פרטי לא רושמים"
אותה הודעה מסר גם מנהל מאפיה, מר בן שטרית:
" ש. איך נתת לו את ההלוואה
ת. בכסף מזומן לא החתמתי אותו על מסמך, זה הלוואה פרטית של מישל
אליו ...".
מהעדויות הללו עולה, כי במידה וניתנה הלוואה, אזי מדובר בהלוואה פרטית שנתן הנתבע לתובע, אשר לא נרשמה בספרי העסק ואין היא נכנסת בגדר יחסי עובד מעביד שבין הצדדים. משכך, אין היא מצויה לכאורה בסמכותו של בית הדין לעבודה ובוודאי שלא ניתן לקזזה מסכומים להם זכאי התובע בגין עבודתו.
23. יתר על כן, לא הוצג בפני בית הדין כל מסמך שהוא הנוגע להלוואה שניתנה על ידי הנתבע לתובע, עדותם של הנתבע ומר בן שטרית לא היתה מהימנה בעניין זה על בית הדין ואין כל הגיון בטענת ההלוואה שכן הסכום אשר לטענת הנתבע קוזז מפיצויי הפיטורין בתוספת לסכום אשר לטענת הנתבע שילם כפיצויי פיטורין, מגיעים לסך כולל של 10,500 ₪. סכום העולה על תביעת התובע עצמו לפיצויי פיטורין והדבר אינו עולה בקנה אחד עם הסבירות וההיגיון.
לאור האמור - דין הטענה בעניין ההלוואה להידחות.
פיצויי הלנה
24. משטענת הנתבע בעניין פיטורי התובע ותשלום פיצויי הפיטורין נדחית ומשלא נטענה כל טענה אשר יש בה כדי להפחית מהתשלומים להם זכאי התובע, לא מצאתי כל מקום להפחית את תשלום פיצויי ההלנה בגינם.
אחרית דבר
25. לאור כל האמור, ישלם הנתבע לתובע:
א. פיצויים בגין הפרת חוזה בסך של 30,000 ₪.
ב. פיצויי פיטורין בסך של 7,881 ש"ח.
ג. פיצויי הלנה בגין התשלום הנקוב בסעיף ב' לעיל מיום 14.8.01 ועד לתשלום המלא בפועל.
ד. הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.
ניתן היום יג' באלול, תשס"ד (30 באוגוסט 2004) בהעדר הצדדים.
|
יעל אנגלברג-שהם
שופטת
|