מהו מועד תשלום שכר עבודה לעובד חודשי ועובד שעתי?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

על פי חוק הגנת השכר, כל מעסיק נדרש לשלם שכר של עובד חודשי, המקבל משכורת קבועה בכל חודש, בתום החודש שעבורו משולם השכר. לעובד שעתי על המעסיק לשלם בתום מחצית החודש שבו הועסק העובד, אלא אם כן חל עליו הסכם עבודה, הקובע מועד אחר, או בסוף החודש אם העובד עבד במשך כל החודש וקיבל מהמעסיק מקדמות.

מועד לתשלום שכר חודשי

סעיף 9 לחוק הגנת השכר קובע כי עובד חודשי זכאי לקבל את שכרו עם תום החודש שעבורו הוא משולם. לדוגמה, עובד חודשי שעבד במהלך כל חודש מאי, זכאי לקבל את שכרו בתום החודש, כלומר באחד ביוני עד עשרה ביוני. המועד לתשלום שכר חודשי, כאשר שכר העבודה המשתלם על בסיס של חודש ישולם בסוף החודש שעבורו הוא משתלם. אם השכר המשתלם על בסיס תקופה ארוכה מחודש, הוא נחשב כאילו היה החלק היחסי לכל חודש משתלם על בסיס של חודש.

מועד לתשלום שכר שאינו שכר חודשי

עובד שעתי שעבד רק בחלק מהחודש, זכאי לקבל את שכרו לאחר מחצית החודש שבו הועסק, אלא אם כן חל עליו הסכם קיבוצי או חוזה עבודה שנקבע בו מועד אחר. לדוגמה, עובד שעתי שהחל לעבוד מאחד במאי ועד 10 במאי, זכאי לקבל את שכרו ב-15 במאי, אלא אם כן חל עליו הסכם קיבוצי או חוזה עבודה שנקבע בו מועד אחר.

המועד לתשלום שכר של עובד שעתי שהועסק חודש מלא, הוא בתום החודש, גם אם לא שולמו לו מקדמות כלשהן. סעיף 10 לחוק הגנת השכר קובע כי שכר עבודה המשתלם על בסיס של שעה, יום, שבוע או לפי כמות התוצרת, ישולם, אם לא נקבע מועד אחר בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה, בתום מחצית החודש בו הועסק העובד.

לגבי עובד ששכרו משתלם על בסיס של שעה, יום, שבוע, אך הועסק במשך כל החודש, יחול סעיף 9 לחוק, אם במהלך החודש שולמו לו מקדמות בהתאם לקבוע בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה. כך שאם שעבד במהלך כל חודש מאי, העובד זכאי לתשלום בתום החודש, כלומר באחד ביוני עד עשרה ביוני.

תביעת פיצויים בגין הלנת שכר

המעסיק נדרש לשלם לעובד שכר עד תשעה ימים לאחר מועד התשלום הקבוע בחוק. במקרה שהוא לא שילם שכר עד היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום הקבוע בחוק, העובד זכאי לפיצויים בגין הלנת שכר. נוסף על כך, ניתן להגיש תלונה נגד המעסיק ליחידת האכיפה של חוקי העבודה.

סעיף 17א לחוק הגנת השכר מסדיר את הזכות לפיצויים בגין הלנת שכר, וקובע כי להבדיל משכר עבודה, תביעה לבית דין לעבודה תתיישן, אם לא הוגשה בתוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 60 ימים מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם, אולם בית הדין רשאי להאריך את התקופה של 60 ימים לתקופה של 90 ימים.

לפיכך, במקרה שהשכר שולם באיחור העובד זכאי לתבוע פיצויים בגין הלנת שכר מהמעסיק. עובד המעוניין לתבוע פיצויים, רשאי להגיש תביעה בבית הדין לעבודה בתוך 60 ימים מהיום שבו קיבל את השכר המולן.

אם לא שולם השכר ולא הוגשה תביעה בתוך שנה מהיום שבו הולן השכר, רשאי העובד לתבוע את המעסיק עד שבע שנים מהמועד לתשלום. במצב של הלנות חוזרות מצד המעסיק, של לפחות שלוש פעמים בתקופה של 12 חודשים רצופים בתוך שלוש שנים רצופות שלאחר מועד התשלום, תקופת ההתיישנות תהיה שלוש שנים.

חישוב פיצוי בגין הלנת שכר

הפיצוי בגין הלנת שכר מתווסף לשכר עבודה ברוטו, ללא תשלומים נלווים והחזרי הוצאות, בשיעור של 5% מהשכר המולן לשבוע הראשון של ההלנה, ועוד 10% מהשכר המולן בשבועות הבאים, או בתוספת הצמדה וריבית של 20%, לפי התוצאה הגבוהה יותר.

כלומר, פיצוי בגין הלנת שכר ניתן לחשב באחת הדרכים הבאות: אפשרות אחת, היא עבור השבוע הראשון לאיחור בתשלום שכר, זכאי העובד לתוספת של 5% מהשכר המולן ועוד 10% נוספים מהשכר שלא שולם עבור כל שבוע איחור נוסף. אפשרות שנייה, היא תשלום בשיעור של 20% מהשכר שלא שולם והפרשי הצמדה עבור כל חודש של הלנת שכר עבודה בצירוף הפרשי הצמדה עבור התקופה שבין מועד התשלום המקורי ועד למועד התשלום בפועל.

שכר שעליו חלים פיצויי הלנת השכר כולל תשלום עבור דמי חגים, פריון עבודה, שעות נוספות ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו. עם זאת, לצורך חישוב פיצויי ההלנה, השכר לא כולל תשלומים נלווים והחזרי הוצאות, כגון: החזר הוצאות נסיעה, דמי הבראה, הוצאות טלפון, אש"ל וכדומה. במקרים חריגים רשאי בית הדין לקבוע שפיצויי הלנת שכר יחולו על שכר נטו ולא על השכר ברוטו, גם אם המעסיק עדיין לא העביר את הניכויים המותרים, כגון: מס הכנסה וביטוח לאומי לייעודם.