נפילה במדרגות בעבודה, מי אחראי לתאונה?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

עובד בחנות אשר החליק במדרגות ונפגע בגבו, פנה אל בית משפט השלום בחיפה, והגיש תביעה נגד המעסיק בגין רשלנותו, בטענה שניתן היה למנוע את התאונה בעבודה, באמצעות התקנת פסים למניעת החלקה ובניית מעקה.

על פי עובדות התביעה, התובע, יליד 1976, הועסק בין השנים 2003 – 2010 כמוכר בחנות בבעלות הנתבע. במסגרת תפקידו עסק במכירת ואספקת מוצרי סדקית ותמרוקים וכן עבד במחסן. בסוף שנת 2008, בסביבות השעה 10:00 בבוקר, הוריד התובע מהמחסן לחנות שתי שקיות גדולות עם סחורה. במהלך ירידתו במדרגות מהמחסן לחנות איבד שיווי משקל ונפל על גבו.

מעדויות הצדדים עלה כי החנות נמצאת בקומה הראשונה של הבניין, וקומה וחצי מעליה מצוי מחסן שממנו מורידים העובדים סחורה ללקוחות. מצדו האחד של גרם המדרגות העליון נמצא קיר, ומצדו האחר מעקה. גרם המדרגות התחתון תחום בין שני קירות ללא מעקה, והמעבר בו צר. אין מחלוקת כי במועד התאונה לא הותקנו על המדרגות פסים למניעת החלקה, והם הותקנו בגרם המדרגות התחתון רק לאחר התאונה.

התובע הציג בפני בית המשפט תעודת מחלה, החתומה בידי האורתופד, שבה צוין כי הוא החליק במדרגות, נפל ונחבל בחלק התחתון בגבו. עוד צוין כי התובע התלונן על כאבים בגב תחתון עם הקרנה לעכוז ולמפשעה, וכי אינו מסוגל להזדקף לבדיקה, אינו יכול לשבת, וניכרת הגבלה בתנועות הגב התחתון. התובע טופל במכון אורתופדיה ופיזיותרפיה והמוסד לביטוח לאומי שילם לו דמי פגיעה.

לטענת התובע, ביום התאונה דרש ממנו המעסיק להעביר מהמחסן לחנות שקיות סחורה כבדות לבדו וללא עזרה של פועלים נוספים, מבלי להעמיד לרשותו מקום או ציוד עבודה מתאים לכך. תנאי עבודתו והעדר הדרכה או הכשרה מתאימים, גרמו לכך כי בעת ירידתו במדרגות, שהיו ללא פסים נגד החלקה, החליק, נפל על גבו ונחבל קשות.

מדרגות ללא פסים למניעת החלקה וללא מעקה אינן עומדות בתקן

עוד ציין התובע כי המדרגות שבהן החליק היו צרות, ללא פסים המונעים החלקה, ללא מעקה ואינן עומדות בתקן. שיטת העבודה שבה נדרש לבצע את עבודתו, כמו גם המקום הצר והציוד הבלתי מתאים, גרמו לנפילתו. בעקבות התאונה, נפגעה יכולתו לכופף את הגב או הצוואר. הוא סובל מירידה בתחושה, ואינו מסוגל לבצע עבודות הדורשות מאמץ פיזי. מומחה רפואי מטעם התובע קבע לו נכות צמיתה העומדת על 10%, ובשים לב לסוג עבודתו מדובר בנכות תפקודית.

התובע טען כי בהיעדר הדרכה או אזהרה שהיה בה למנוע את הנפילה, יש מקום לחייב את המעסיק, אשר אחראי על שלומם של עובדיו ובטיחותם. לטענתו, חובת הזהירות של המעסיק ביחס לעובד רבה יותר מחובת הזהירות של העובד כלפי עצמו, שכן רצונו של העובד הוא לבצע את הנדרש ממנו ואין בידו את הפרספקטיבה הנכונה כדי לשים את נושא הבטיחות במקום הראשון. על המעסיק מוטלת חובה מקיפה מוגברת ומוחלטת בכל הנוגע לשלומו במהלך עבודתו, לכן אין מקום להטיל על עליו אשם תורם לקרות התאונה.

מנגד טען המעסיק כי התובע הגיש את תביעתו יום אחד לפני התיישנותה, דבר המעיד על המשקל שיש לתת לטענותיו. לטענתו מדובר בנפילה סתמית ורגילה, ובכל מקרה נקבע על ידי מומחה מטעם בית המשפט וכן בידי הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי כי לא נותרה לו נכות רפואית בגינה. התובע שב לעבודתו חודש לאחר התאונה, בהיקף מלא וללא שהופחתו אחוזי משרתו.

המעסיק הוסיף וטען כי מדובר בעובד ותיק, שהכיר היטב את נהלי העבודה ואת כללי הזהירות ואת גרם המדרגות שמהן נפל. אחריותו אינה אחריות מוחלטת והוא אינו מבטח על. על התובע להוכיח רשלנות כתנאי לפסיקת פיצויים. אולם הוא לא הרים את הנטל להוכיח את רשלנות המעסיק. לחלופין טען הנתבע כי יש לקבוע אשם תורם בשיעור מלא לנוכח התנהלותו של התובע.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, קיבל בית המשפט את עדותו של התובע וקבע כי הוא נפל בגרם המדרגות התחתון, התחום בין שני קירות וללא מעקה או פסים למניעת החלקה. לפיכך לא היה לתובע במה להיאחז בעת שהחליק.

היעדר פסים מונעי החלקה הפכו את המדרגות למסוכנות לשימוש באופן שאינו נמנה עם הסכנות הרגילות של בית העסק, לכן נקבע כי המעסיק התרשל ונמצא קשר סיבתי בין ההתרשלות ונפילתו של התובע. אשמו התורם של התובע הוערך בשיעור של 10%. בנסיבות אלה חויב הנתבע לפצות את התובע בסך כולל של 12,670 שקלים. לאחר הפחתת 10% אשם תורם ובניכוי דמי הפגיעה, חויב המעסיק בסך של 5,420 שקלים, בצירוף הוצאות התובע, בהתאם לקבלות שימציא, ובשכר טרחת עורך דין בסך כולל של 5,000 שקלים.

ת"א 56132-12-15