נפילה על רצפה רטובה בעבודה, האם העובד זכאי לפיצויים?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

סדרן ברשת מגה בעכו, פנה אל בית משפט השלום בקריות והגיש תביעה נגד המעסיק לתשלום פיצויים, בגין הנזקים שנגרמו לו בתאונת עבודה עקב נפילה על רצפה רטובה, בטענה כי מגה התרשלה כלפיו ולא דאגה לסביבת עבודה בטוחה.

התובע, יליד 1958, עתר לפיצויים בטענה לרשלנות המעסיק, בכך שבמהלך עבודתו כסדרן במרכול, מגה הפרה את חובת הזהירות שהיא חבה כלפיו מאחר שאפשרה הימצאות מים רבים במקום, ללא התראה בדבר הסכנה. התובע 2, המוסד לביטוח לאומי, שילם לתובע דמי פגיעה וקצבאות נכות עקב פגיעתו בתאונה ולאור כך תבע את השבתם מכוח סעיף 328 לחוק המוסד לביטוח לאומי.

על פי עובדות התביעה, במרץ 2011, בעת שהתובע עבד במרכול השייך לרשת מגה, הוא נדרש במסגרת תפקידו לסדר את עגלות הקנייה במחסן המצוי במרכול ולהוציא אותן במידת הצורך לשימוש הלקוחות. ביום התאונה, בעת שגרר את העגלות בתוך הסניף, דרכה רגלו על מים שנאספו על רצפת המרכול שהייתה מרוצפת במרצפות חלקות, וכתוצאה מכך החליק, נפל ארצה ונחבל בכל חלקי גופו ובמיוחד בידו השמאלית.

מיד לאחר התאונה הגיעו למקום מספר עובדים, וביניהם עובדת הניקיון שזומנה למתן עדות בבית משפט. בהמשך, פינה אותו סגן מנהל הסניף לטיפול רפואי בקופת החולים ומשם הופנה להמשך טיפול בבית חולים. אשתו של התובע שעבדה במקרה באותה קופת חולים, העידה על הגעתו למקום.

כמות מים רבה הצטברה על הרצפה עקב תקלה במקררים

עובדת הניקיון טענה כי בזמן התאונה ביצעה עבודות של ניקוז מים רבים שהצטברו על רצפת המחלקה עקב תקלה שהייתה במקררי הבשר. העובדת פעלה לסילוק המים על ידי גריפתם באמצעות מגב לבור ניקוז, אך למרות שהיו במקום מים רבים, היא לא הציבה שלטים להזהרת העוברים והשבים, הגם שאלו סופקו לה על ידי מעבידה.

עוד מסרה העדה כי על פי ההוראות שניתנו לה על ידי המעסיק, היא לא הודרכה להציב שלטי אזהרה מפני סכנת החלקה במקומות שבהם קיימת גישה לעובדים בלבד, אלא רק במקומות שבהם קיימת גישה לציבור הקונים. ביחס לאירוע הנפילה העידה כי לא ראתה את התאונה עצמה, אך שמעה את התובע צועק וראתה אותו מיד לאחר מכן שוכב על רצפה כאשר במקום מים רבים.

לאחר עיון בראיות הצדדים, הגיע בית המשפט למסקנה שהתובע הוכיח את קרות התאונה כגרסתו, וסביר יותר שהוא החליק כתוצאה ממים שהיו על הרצפה, מאשר בשל כל סיבה אחרת. בית המשפט קבע כי חובת הזהירות של מגה ברורה, מאחר שהיא המחזיקה במקרקעין שבהם נגרם הנזק והיא נושאת בחובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי באי המקום ובכללם העובדים.

לאחר בחינת טיב הסיכון שגרם לנזק, הגיע בית המשפט למסקנה ברורה כי מדובר בסיכון בלתי סביר. מדובר במרכול, שבו אין כל סיבה להימצאות מים על הרצפה, שעלולים להביא להחלקה ונזק. אין מדובר בהימצאות טבעית של חומר במקום שבו מצופה שיימצא, ומכאן שקיימת חובת זהירות קונקרטית של מגה ביחס למפגע זה ואין זה משנה אם הנפילה הייתה בשטח שבו אין גישה לציבור הקונים.

התובע זכאי לפיצויים בסך של 103,200 שקלים

בנסיבות האירוע, בית המשפט סבר שאין מקום להטיל על התובע אשם תורם כלשהו. התובע לא נטל סיכון בלתי סביר, אלא הוביל את העגלות בהליכה רגילה. המכשול שבגינו מעד היה קשה לראייה, במיוחד כאשר גרר לפניו שורת עגלות אשר מסתירות את שדה ראייתו. לא הוכח כי התובע יכול היה להבחין בקלות במים והוא הסביר כי עיקר תשומת לבו הייתה שלא להיתקל עם העגלות במדפי הסניף, לכן אין לייחס לו אשם תורם לקרות התאונה.

כתוצאה מהתאונה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 10% בגין מגבלה ביד. לפיכך נקבע כי הוא זכאי לתשלום פיצויים, לאחר ניכוי גמלאות המוסד לביטוח לאומי, בסך של 103,200 שקלים, בגין הפסד השתכרות בעבר ובעתיד, כאב וסבל עזרת צד ג' והוצאות. גם תביעת המוסד לביטוח לאומי התקבלה, והנתבעת חויבה לשלם לתובע 2 סך של 54,500 שקלים, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.

ת"א 1841-12-14