תאונת עבודה במהלך פריקת סחורה, האם העובד זכאי לפיצויים?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

נהג משאית בשנות הארבעים לחייו, נפגע בתאונת עבודה, בכך שבמהלך פריקת סחורה ננעץ בכף ידו מסמר שהוצא בהליך כירורגי וגרם לנזק ממשי. בנסיבות אלה הגיש הנפגע תביעה נגד המעסיק, בעל חברת שירותי הובלה, לתשלום פיצויים בגין אחריותו לנסיבות התרחשות התאונה. בית משפט השלום בחיפה נדרש להכריע האם המעסיק הפר את חובתו כלפי העובד.

על פי עובדות התביעה, בדצמבר 2012, במהלך יום עבודה, ביצע התובע הובלה של סחורה משוהם ליוקנעם. את הסחורה אסף התובע מבית אריזה, שם נארזה והוצבה על גבי משטחי עץ שהועמסו למשאית באמצעות מלגזה. מדובר בשני משטחים אשר לשיטת התובע שקלו 50 עד 70 קילו ולשיטת בית האריזה משקלם נע בין 85 ל -125 קילו.

התובע הגיע למתחם פריקת הסחורה ונדרש לפרוק את שני המשטחים על גבי במת בטון במקום. מכולת המשאית הייתה גבוהה מגובה הבמה לפריקה והמשטחים שאותם נדרש התובע לפרוק מוקמו בקצה האחורי של המשאית. כדי להקל על הפריקה, התובע פירק את המשטחים ידנית, על ידי משיכתם בידיו עם כפפות, ואז נפל על הרמפה.

מסמר שהיה מחובר למשטח ננעץ בכף ידו של הנהג

התובע תיאר כי הכניס את ידיו בין דפנות התחתית הכפולה של המשטח לצורך משיכת המשטח אל מחוץ למשאית, במסגרת פעולה זו ננעץ בכף ידו מסמר אשר היה מחובר למשטח ובלט ממנו וחדר לאצבע של התובע. לאחר הפגיעה הגיעו עובדים אשר הזעיקו אמבולנס, אולם הפרמדיקים לא הצליחו לחלץ את המסמר והזמינו כוחות כיבוי אשר אלה ניסרו את המשטח והתובע הובהל לבית חולים, שם הוצא המסמר מידו בהליך כירורגי.

לטענת התובע, ביום התאונה השתמש במשאית השייכת למעסיק אשר משטח ההרמה שלה לא היה תקין. כמו כן, לטענתו לא היו במשאית כלי עזר כמו עגלה או מלגזה ידנית, אשר יסייעו לו בביצוע פריקת הסחורה. התובע הוסיף וטען כי המעסיק התרשל בעניין הדרכות לעבודה בטוחה, והפר את חובת הזהירות החלה עליו להדריך את העובדים ולדאוג לציוד הדרוש לצורך ביצוע עבודה בצורה בטוחה.

לאחר שמיעת הטענות, קבע בית המשפט כי התובע הוכיח שהמעסיק לא פעל בהתאם לחובתו, ואף הוכח כי רמפת המשאית שבה נהג ביום התאונה לא הייתה תקינה וכי המעסיק לא סיפק את אמצעי העזר שלהם נדרש לצורך ביצוע העבודה באופן ראוי. התרשלותו זו של המעסיק היא שהובילה, בין יתר המחדלים, לתאונה.

בחירה שגויה בביצוע פריקה באופן ידני

לגבי אשם תורם וחלוקת האחריות לקרות התאונה, קבע בית המשפט כי הוכח שהתובע היה נהג הובלה מנוסה, וכי הוא ביצע משיכה ידנית של משטח אשר נועד להעמסת משקלים כבדים, בניגוד להיגיון הבריא ולכללי העבודה הנהוגים בתחום זה. עצם ביצוע המשיכה באופן זה יוצר סיכונים שונים, מעבר לסיכון שהתממש בפועל.

בית המשפט סבר כי הבחירה של התובע לבצע את הפריקה באופן ידני היא בחירה שגויה וראוי היה כי הוא יפעיל שקול דעת לאור ניסיונו ומקצועיותו בתחום ויימנע מביצוע הפריקה באופן זה. על כן קבע כי יש להשית על התובע אשם תורם בשיעור 10%.

כתוצאה מהתאונה ידו השמאלית של התובע כלל לא מתפקדת עקב הגבלות תנועה מגובה הכתף, היא רגישה וכאובה מאוד. מחוות דעת של מומחה בתחום רפואה תעסוקתית עלה כי התובע אינו מתאים לשיקום מקצועי. בעתיד, במידה ומצבו הרפואי ישתפר, הוא יזדקק לשיקום מקצועי המותאם למגבלותיו הרפואיות והתפקודיות. עד אז יש לראותו כבלתי כשיר מוחלט בשיעור של 100% לעבודתו ועבודה מפרנסת בכלל.

על פי חוות דעתו של מומחה רפואי נוסף, בשנה הראשונה לאחר הפגיעה סבל התובע מנכות רפואית של 100%. בית המשפט קיבל את המלצתו של המומחה בשים לב לטיב הפגיעה, למסמכים הרפואיים ולהנחה שבתקופה סמוך לאחר התאונה אמנם סבל התובע מחוסר תפקוד מלא.

בהתאם לנכות התפקודית שנקבעה ומאחר שהוכח כי בפועל לא שב התובע לעבודה כלשהי מאז התאונה ועד עתה, נקבע כי הוא זכאי לפיצויים בסך של 2,475,000 שקלים, הכולל את הרכיבים הבאים: הפסד השתכרות לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות, עזרת הזולת וכאב וסבל. בהתאם לחוות הדעת האקטואריות שהוגשו מטעם המעסיק, יש לנכות את הסכומים ששולמו לתובע מהמוסד לביטוח לאומי בגין קצבת נכות וקצבאות מיוחדות. לאחר ניכוי חלקו של התובע בגין אשם תורם נדרש המעסיק לשלם לו פיצויים בסך 285,000 שקלים, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

ת"א 48489-03-15