www.ovdim.org.il

הכרה בפסוריאזיס כמחלת מקצוע, באילו מקרים?

דרגו את המאמר
  התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

כדי לקבל הכרה כנפגע עבודה, עובד שלקה בפסוריאזיס נדרש להוכיח כי המחלה הופיעה ברשימת המחלות המוכרות לפי תקנות הביטוח הלאומי, היא פרצה בזמן שבו הייתה מוכרת כמחלת מקצוע, וכי מתקיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לפגיעתו.


פסוריאזיס היא מחלת עור תורשתית, אשר במקרים מסוימים עלולה להתפרץ עקב לחץ רגשי נפשי גבוה או זיהום. הגורמים למחלה יכולים להיות מחלות זיהומיות, תרופות, או טראומה של העור, אך ברוב המקרים מדובר במחלה תורשתית הפורצת מעצמה.


מחלת מקצוע היא מחלה שהעובד חלה בה עקב עבודתו או עקב עיסוקו כעובד עצמאי, והיא הופיעה ברשימת המחלות שבתקנות הביטוח הלאומי שהעובד חלה בה כמחלת מקצוע. חולה פסוריאזיס שהוכר כנפגע עבודה זכאי לקבל מענק או קצבת נכות בהתאם לדרגת הנכות ומימון של טיפולים שונים לריפוי העור.


כאשר נסיבות היווצרות מחלת פסוריאזיס קשורות בקשר סיבתי בתנאי או סביבת העבודה עקב לחץ נפשי גבוה, חשיפה ממושכת לחומרים שונים, מגע עם חומרים מזיקים, או אירוע חריג שגרם להתפרצות, היא יכולה להיות מוכרת כמחלת מקצוע, ולזכות את העובד בזכויות של נפגע עבודה.


כדי לממש את הזכויות ולקבל הכרה כנפגע עבודה, כולל דמי פגיעה, קצבת נכות ותגמולים נוספים, על פי החלטת הוועדה הרפואית וחומרת הפגיעה, על עובד שלקה בפסוריאזיס להוכיח כי המחלה הופיעה ברשימת המחלות המוכרות לפי תקנות הביטוח הלאומי, והיא פרצה בזמן שבו הייתה מוכרת כמחלת מקצוע, וכי מתקיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לפגיעתו.


כדי להוכיח קשר ישיר בין התפתחות המחלה לתנאי העבודה, נדרש העובד להוכיח באמצעות חוות דעת רפואית, כי במסגרת תפקידו עשה באופן שיטתי פעולה מסוימת אשר גרמה לעור להיפגע או נחשף לחומרים מסוכנים לאורך זמן, ובעקבות המחלה נפגעה יכולתו לעבוד. כדי לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו על התפתחות הליקוי או החמרתו, כלומר שיותר סביר לקבוע שהתנאים השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.


התפרצות פסוריאזיס למדריכת שחיה ומטפלת הידרותרפיה


מורה לשחייה הסובלת מדלקת מפרקים ומחלת הפסוריאזיס, הגישה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי, לאחר שבקשתה להכרה במצבה כנפגעת עבודה נדחתה. בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו נדרש להכריע האם דלקת מפרקים ומחלת הפסוריאזיס נגרמו לתובעת עקב עבודתה כמדריכת שחיה וכמטפלת הידרותרפיה, והאם יש להכיר במחלתה כפגיעה בעבודה. 


על פי עובדות התביעה, בשנת 2013 לקתה התובעת בדלקת מפרקים רב מפרקית אשר התפתחה לאחר מחלה חריפה דמוית שפעת. כשנה לאחר מכן פוטרה מעבודתה. בשנת 2014, התובעת אובחנה כסובלת מפסוריאזיס של כפות הידיים והרגליים, והיה ספק אם המחלה נגרמה על ידי תרופה ביולוגית, שקיבלה לטיפול במחלת פרקים ועל כן הוחלף הטיפול.


מומחה רפואי מטעם התובעת קבע כי היא סובלת מדלקת פרקים פסוריאטית, כאשר הפעילות הרפטטיבית הקיצונית אשר תוארה בתנאי עבודתה, הכוללת חזרתיות אלפי פעמים ביום על אותן תנועות, כגון: הרמה והחזקה של תלמידים בבריכה, הדגמות של תנועות בשיעורי שחייה ועוד, עלולה הייתה להוות טריגר להתפתחות דלקת מסוג זה.


לטענת התובעת, המומחה קבע באופן מוחלט וברור כי תנאי עבודתה היוו גורם משמעותי בשיעור העולה על 50% להתפתחות דלקת מפרקים פסוריאטית וכי יש לייחס לתנאי עבודתה השפעה משמעותית העולה על 20%. התובעת ביקשה לאמץ את חוות דעתו של המומחה ולקבוע כי קיים קשר סיבתי.


מנגד טען המוסד לביטוח לאומי כי המומחה הראשון מטעמו, קבע כי אין קשר סיבתי בין מצב עורה של התובעת לתנאי עבודתה. המומחה הנוסף שמונה קבע כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה למצבה האורתופדי אך לא ציין אילו פעולות חוזרות ונשנות גרמו למצבה.


כמו כן, מומחה לשאלות ההבהרה קבע בחוות דעתו כי מחלת הפסוריאזיס אינה קשורה לתנאי עבודתה של התובעת, שבעיקרה נעשית במים וגם סבר כי התרופה הביולוגית לא גרמה לפסוריאזיס. תשובתו של המומחה לשאלות ההבהרה קבעה כי תנועות חוזרות ונשנות עלולות לגרום להופעת המחלה אולם התנועות שביצעה התובעת אינן דומות במהותן ולא היו אחידות ולכן אין מדובר במקרה של מיקרוטראומה.


לאור המחלוקות בין הצדדים והמומחים מטעמם, מונה מומחה רפואי מטעם בית הדין, אשר סבר כי תנועות מפרקיות עלולות להיות גורם מסייע להתפתחות דלקת מפרקים פסוריאטית וקבע כי במקרה זה קיים קשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתה של התובעת למחלתה.


בית הדין קיבל את חוות דעתו של המומחה הנוסף והגיע למסקנה כי דלקת המפרקים הפסוריאטית שממנה סובלת התובעת קשורה בקשר סיבתי לתנאי עבודתה. לפיכך נקבע כי יש להכיר במחלתה כפגיעה בעבודה, וחייב את המוסד לביטוח לאומי לשלם לתובעת שכר טרחת עורך דינה בסך 8,000 שקלים והוצאות משפט בסך 500 שקלים.


ב"ל 27040-10-16
 

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח



פסקי דין וחדשות - תאונות עבודה

נפילה מגובה בעת ביצוע עבודות חשמל, מי אחראי לתשלום פיצויים?

אל בית משפט השלום בעכו הוגשה תביעה בגין נזקי גוף שהגיש חשמלאי, על רקע נפילה מגובה שאירעה באוגוסט 2007, בבניין מגורים שבבעלות הנתבע. 

ירידה בשמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש, כיצד נקבעים אחוזי נכות?

רתך אשר נגרם לו ליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש, פנה אל בית הדין האזורי לעבודה בנצרת והגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית אשר קבעה לו 10% נכות בלבד.  

תאונת עבודה בעת חריגה מהתפקיד, האם ישנה עילה לתביעה?

עובד בחנות נדרש להוביל לביתו של המנהל כמות רבה של ספרים, דבר שחרג מתפקידו. בעת הרמת המשא הכבד, נפגע העובד בגבו, וטען כי מדובר בתאונת עבודה.  

תאונת עבודה במוסך, האם המעסיק הפר את חובתו?

במהלך בדיקת תקלה במנוע של משאית במוסך, נשאבה ידו של חשמלאי לפתח כניסת האוויר של המנוע וכתוצאה מכך נגרמה לו קטיעה חלקית של האצבע.  

תאונה עבודה עקב פגיעה ממסור חשמלי ללא מגן

עובד באתר בנייה שנפגע ממסור חשמלי בכף ידו, טען כי המעסיק הורה לו לעבוד עם מסור ללא מגן, על כן הוא אחראי לקרות התאונה. 

פגיעה ממאוורר לא בטיחותי במקום העבודה, מי אחראי לשלם פיצויים?

בזמן פתיחת דלת במשחטה, נתקעו אצבעות העובד במאוורר שהיה מותקן על הדלת ונגרמו לו נזקי גוף. התביעה הוגשה נגד המשחטה והעירייה שהעסיקה את התובע בתור פקח מטעמה במקום.  

נפילה במדרגות בעבודה, מי אחראי לתאונה?

עובד בחנות שהחליק בגרם המדרגות ונפצע בגבו, פנה אל בית משפט, והגיש תביעה נגד המעסיק, בטענה שניתן היה למנוע את התאונה, באמצעות התקנת פסים למניעת החלקה ובניית מעקה.  

תאונת עבודה פועל בניין, תביעה על סמך עדות יחידה

פועל בניין נתקל בפסולת באתר בנייה וכתוצאה מכך נפל ונפגע בעינו. בנסיבות אלו פנה אל בית משפט השלום בחיפה והגיש תביעה נגד המעביד לתשלום פיצויים על סמך עדות יחידה. 

נזקי גוף בעקבות הטרדה מינית בעבודה, האם ניתן לקבל פיצויים?

מעסה בספא שהוטרדה במהלך עבודתה על ידי אחד המטופלים, פנתה אל בית משפט השלום בפתח תקווה, והגישה תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף נגד האדם שהטריד אותה. 

תאונת עבודה בקיבוץ, מי אחראי לפגיעה בעובד?

במהלך עבודות שהתבצעו בכלוב עופות שבקיבוץ, רכב עבודה פגע בעובד וידו נמחצה בין הכלוב שהועמס על ידי הרכב לבין הכלוב הסמוך, וכתוצאה מכך נגרמו לעובד נזקי גוף. 

נפילה על רצפה רטובה בעבודה, האם העובד זכאי לפיצויים?

סדרן ברשת מגה הגיש תביעה נגד המעסיק לתשלום פיצויים, בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת עבודה עקב נפילה על רצפה רטובה, בטענה כי מגה התרשלה כלפיו ולא דאגה לסביבת עבודה בטוחה. 

נפילה במקום העבודה, עובד שנפל בספארי זכאי לפיצויים

עובד שהחליק במקום עבודתו על מים או כתוצאה ממפגע אחר, ונגרם לו נזק, יכול להיות מוכר על ידי ביטוח לאומי כנפגע עבודה ואף רשאי להגיש תביעה לפיצויים נגד המעסיק, בגין הפרת חובתו לדאוג לסביבת עבודה בטוחה. 

חשיפה לחומרים כימיים, האם ניתן להגיש תביעה על פי תורת המיקרוטראומה?

מכונאי בבית זיקוק בחיפה נחשף במהלך עבודתו לחומרים כימיים, אשר גרמו לטענתו להתפרצות מחלת עור בכפות ידיו. בית הדין האזורי לעבודה בחיפה נדרש להכריע האם מדובר בפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.  

תאונת עבודה במהלך פריקת סחורה, האם העובד זכאי לפיצויים?

במהלך פריקת סחורה ננעץ בכף ידו של המוביל מסמר שהוצא בניתוח וגרם לנזק ממשי ביד. בנסיבות אלה הוגשה תביעה נגד המעסיק לתשלום פיצויים בגין אחריותו לנסיבות התרחשות התאונה. 

תאונת עבודה בעת פינוי אשפה, האם המעסיק חייב בפיצויים?

עובד עירייה המועסק בתור נהג משאית פינוי אשפה, פנה אל בית משפט השלום בתל אביב - יפו והגיש תביעה נזיקית נגד המעסיק, לתשלום פיצויים עקב תאונת עבודה בטענה לרשלנותו. 

תאונת עבודה עקב שימוש במכונה מסוכנת, האם המעסיק אחראי?

עובד אשר נחבל בתאונת עבודה בכף ידו השמאלית במהלך עבודתו במפעל למתכות, הגיש תביעה נגד בעל המפעל בטענה לרשלנותו. 

תאונת עבודה עקב החלקה על שמן, האם המעסיק נדרש לשלם פיצויים?

עובד בהתקנת מערכות כיבוי אש, אשר החליק על רצפה מלוכלכת בסיום יום עבודה, פנה אל בית משפט השלום בעכו, והגיש תביעה לפיצויים נגד המעסיק. 

תאונת עבודה לעובד ניקיון, מי משלם פיצויים?

עובד ניקיון שידו נמחצה במכבש, הגיש תביעה לתשלום פיצויים נגד הנהלת המפעל בטענה לרשלנותה, מחמת הנהגת שיטות עבודה לא בטוחות ולא זהירות. 

תאונת עבודה בקייטרינג, האם המעסיק אחראי לשלם פיצויים?

ביום הראשון לעבודתה בשירותי קייטרינג, קרס על עובדת צעירה סיר עם מים רותחים והיא נפצעה ברגליה. האם המעסיק אחראי לקרות התאונה?  

גידול סרטני עקב חשיפה לשמש בעבודה, האם תאונת עבודה?

מדביר שנחשף במהלך עבודתו לקרני שמש וחלה בסרטן מסוג מלנומה, פנה אל בית הדין לעבודה, והגיש תביעה נגד ביטוח לאומי להכרה בגידול הסרטני בזרועו כפגיעה בעבודה.  


חיפשת עורך דין? לשאלות בנושא לחץ/י: עורך דין דיני עבודה

 

מס הכנסה מחזיר כספים, מה איתך? לחץ/י החזרי מס

חשבת על תואר ראשון? לימודי תעודה? לחץ/י לימודים


המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.