www.ovdim.org.il

הכרה בפסוריאזיס כמחלת מקצוע, באילו מקרים?

דרגו את המאמר
  התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

כדי לקבל הכרה כנפגע עבודה, עובד שלקה בפסוריאזיס נדרש להוכיח כי המחלה הופיעה ברשימת המחלות המוכרות לפי תקנות הביטוח הלאומי, היא פרצה בזמן שבו הייתה מוכרת כמחלת מקצוע, וכי מתקיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לפגיעתו.


פסוריאזיס היא מחלת עור תורשתית, אשר במקרים מסוימים עלולה להתפרץ עקב לחץ רגשי נפשי גבוה או זיהום. הגורמים למחלה יכולים להיות מחלות זיהומיות, תרופות, או טראומה של העור, אך ברוב המקרים מדובר במחלה תורשתית הפורצת מעצמה.


מחלת מקצוע היא מחלה שהעובד חלה בה עקב עבודתו או עקב עיסוקו כעובד עצמאי, והיא הופיעה ברשימת המחלות שבתקנות הביטוח הלאומי שהעובד חלה בה כמחלת מקצוע. חולה פסוריאזיס שהוכר כנפגע עבודה זכאי לקבל מענק או קצבת נכות בהתאם לדרגת הנכות ומימון של טיפולים שונים לריפוי העור.


כאשר נסיבות היווצרות מחלת פסוריאזיס קשורות בקשר סיבתי בתנאי או סביבת העבודה עקב לחץ נפשי גבוה, חשיפה ממושכת לחומרים שונים, מגע עם חומרים מזיקים, או אירוע חריג שגרם להתפרצות, היא יכולה להיות מוכרת כמחלת מקצוע, ולזכות את העובד בזכויות של נפגע עבודה.


כדי לממש את הזכויות ולקבל הכרה כנפגע עבודה, כולל דמי פגיעה, קצבת נכות ותגמולים נוספים, על פי החלטת הוועדה הרפואית וחומרת הפגיעה, על עובד שלקה בפסוריאזיס להוכיח כי המחלה הופיעה ברשימת המחלות המוכרות לפי תקנות הביטוח הלאומי, והיא פרצה בזמן שבו הייתה מוכרת כמחלת מקצוע, וכי מתקיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לפגיעתו.


כדי להוכיח קשר ישיר בין התפתחות המחלה לתנאי העבודה, נדרש העובד להוכיח באמצעות חוות דעת רפואית, כי במסגרת תפקידו עשה באופן שיטתי פעולה מסוימת אשר גרמה לעור להיפגע או נחשף לחומרים מסוכנים לאורך זמן, ובעקבות המחלה נפגעה יכולתו לעבוד. כדי לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו על התפתחות הליקוי או החמרתו, כלומר שיותר סביר לקבוע שהתנאים השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.


התפרצות פסוריאזיס למדריכת שחיה ומטפלת הידרותרפיה


מורה לשחייה הסובלת מדלקת מפרקים ומחלת הפסוריאזיס, הגישה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי, לאחר שבקשתה להכרה במצבה כנפגעת עבודה נדחתה. בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו נדרש להכריע האם דלקת מפרקים ומחלת הפסוריאזיס נגרמו לתובעת עקב עבודתה כמדריכת שחיה וכמטפלת הידרותרפיה, והאם יש להכיר במחלתה כפגיעה בעבודה. 


על פי עובדות התביעה, בשנת 2013 לקתה התובעת בדלקת מפרקים רב מפרקית אשר התפתחה לאחר מחלה חריפה דמוית שפעת. כשנה לאחר מכן פוטרה מעבודתה. בשנת 2014, התובעת אובחנה כסובלת מפסוריאזיס של כפות הידיים והרגליים, והיה ספק אם המחלה נגרמה על ידי תרופה ביולוגית, שקיבלה לטיפול במחלת פרקים ועל כן הוחלף הטיפול.


מומחה רפואי מטעם התובעת קבע כי היא סובלת מדלקת פרקים פסוריאטית, כאשר הפעילות הרפטטיבית הקיצונית אשר תוארה בתנאי עבודתה, הכוללת חזרתיות אלפי פעמים ביום על אותן תנועות, כגון: הרמה והחזקה של תלמידים בבריכה, הדגמות של תנועות בשיעורי שחייה ועוד, עלולה הייתה להוות טריגר להתפתחות דלקת מסוג זה.


לטענת התובעת, המומחה קבע באופן מוחלט וברור כי תנאי עבודתה היוו גורם משמעותי בשיעור העולה על 50% להתפתחות דלקת מפרקים פסוריאטית וכי יש לייחס לתנאי עבודתה השפעה משמעותית העולה על 20%. התובעת ביקשה לאמץ את חוות דעתו של המומחה ולקבוע כי קיים קשר סיבתי.


מנגד טען המוסד לביטוח לאומי כי המומחה הראשון מטעמו, קבע כי אין קשר סיבתי בין מצב עורה של התובעת לתנאי עבודתה. המומחה הנוסף שמונה קבע כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה למצבה האורתופדי אך לא ציין אילו פעולות חוזרות ונשנות גרמו למצבה.


כמו כן, מומחה לשאלות ההבהרה קבע בחוות דעתו כי מחלת הפסוריאזיס אינה קשורה לתנאי עבודתה של התובעת, שבעיקרה נעשית במים וגם סבר כי התרופה הביולוגית לא גרמה לפסוריאזיס. תשובתו של המומחה לשאלות ההבהרה קבעה כי תנועות חוזרות ונשנות עלולות לגרום להופעת המחלה אולם התנועות שביצעה התובעת אינן דומות במהותן ולא היו אחידות ולכן אין מדובר במקרה של מיקרוטראומה.


לאור המחלוקות בין הצדדים והמומחים מטעמם, מונה מומחה רפואי מטעם בית הדין, אשר סבר כי תנועות מפרקיות עלולות להיות גורם מסייע להתפתחות דלקת מפרקים פסוריאטית וקבע כי במקרה זה קיים קשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתה של התובעת למחלתה.


בית הדין קיבל את חוות דעתו של המומחה הנוסף והגיע למסקנה כי דלקת המפרקים הפסוריאטית שממנה סובלת התובעת קשורה בקשר סיבתי לתנאי עבודתה. לפיכך נקבע כי יש להכיר במחלתה כפגיעה בעבודה, וחייב את המוסד לביטוח לאומי לשלם לתובעת שכר טרחת עורך דינה בסך 8,000 שקלים והוצאות משפט בסך 500 שקלים.


ב"ל 27040-10-16
 

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח



פסקי דין וחדשות - תאונות עבודה

תאונת עבודה בעת פינוי אשפה, האם המעסיק חייב בפיצויים?

עובד עירייה המועסק בתור נהג משאית פינוי אשפה, פנה אל בית משפט השלום בתל אביב - יפו והגיש תביעה נזיקית נגד המעסיק, לתשלום פיצויים עקב תאונת עבודה בטענה לרשלנותו. 

תאונת עבודה עקב שימוש במכונה מסוכנת, האם המעסיק אחראי?

עובד אשר נחבל בתאונת עבודה בכף ידו השמאלית במהלך עבודתו במפעל למתכות, הגיש תביעה נגד בעל המפעל בטענה לרשלנותו. 

תאונת עבודה עקב החלקה על שמן, האם המעסיק נדרש לשלם פיצויים?

עובד בהתקנת מערכות כיבוי אש, אשר החליק על רצפה מלוכלכת בסיום יום עבודה, פנה אל בית משפט השלום בעכו, והגיש תביעה לפיצויים נגד המעסיק. 

תאונת עבודה לעובד ניקיון, מי משלם פיצויים?

עובד ניקיון שידו נמחצה במכבש, הגיש תביעה לתשלום פיצויים נגד הנהלת המפעל בטענה לרשלנותה, מחמת הנהגת שיטות עבודה לא בטוחות ולא זהירות. 

תאונת עבודה בקייטרינג, האם המעסיק אחראי לשלם פיצויים?

ביום הראשון לעבודתה בשירותי קייטרינג, קרס על עובדת צעירה סיר עם מים רותחים והיא נפצעה ברגליה. האם המעסיק אחראי לקרות התאונה?  

גידול סרטני עקב חשיפה לשמש בעבודה, האם תאונת עבודה?

מדביר שנחשף במהלך עבודתו לקרני שמש וחלה בסרטן מסוג מלנומה, פנה אל בית הדין לעבודה, והגיש תביעה נגד ביטוח לאומי להכרה בגידול הסרטני בזרועו כפגיעה בעבודה.  

פגיעה בעבודה עקב חשיפה לחומרים מסוכנים במוסך

מכונאי רכב שחלה בסרטן ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה על פי עילת המיקרוטראומה, עקב חשיפה לחומרים מסוכנים במסגרת עבודתו במשך שנים רבות במוסך. 

תאונת עבודה באתר בנייה: שבבי ברזל ניתזו לעינו של עובד

עובד באתר בנייה כבן 18 שנים נפגע במהלך עבודתו בקידוח ברזל, כאשר שבבי ברזל ניתזו לעיינו. 

עובד מסעדה שהחליק על רצפה מלוכלכת תבע פיצויים מהמעסיק

תביעה לפיצויים נגד בעל מסעדה בגין נזקי גוף שנגרמו לעובד מטבח במהלך הכנת שיפודים.  

תאונת עבודה באתר בנייה: העובד נתקל במוט שבלט מהקרקע

מנהל עבודה באתר בנייה מיהר לעצור קידוח שבוצע שלא לפי התכנית, ובדרך נתקל במוט ברזל אשר בלט מהקרקע, ונחבל ברגלו.  

תביעת פיצויים נגד מעסיק עקב נפילה מפיגום באתר בנייה

פועל בניין נפל מפיגום מגובה של כארבעה מטרים, וטען כי התאונה התרחשה עקב רשלנות המעסיק, בכך שלא סופקו לו אמצעי בטיחות לעבודה בגובה.  

עובדת באוניברסיטה שהחליקה על שלולית מים ונפצעה תבעה פיצויים

עובדת באוניברסיטה יצאה ממשרדה כדי להגיע אל השירותים, ובדרך החליקה על שלולית מים שהיתה במסדרון, על כן תבעה פיצויים מהמעסיק בגין פגיעה בעבודה. 

עובד שנפגע בתאונת עבודה עקב נפילה מסולם תבע פיצויים

עובד במרפדייה לרכבים נדרש לטפס על סולם כדי להעלות לקומת הגלריה פלטת ספוגים. המעסיק הבטיח שיחזיק את הסולם, אך לא עשה כן והעובד נפל ארצה.  

מחסנאי שנפגע בתאונת עבודה תבע פיצויים מהמעסיק

מחסנאי שנפגע בתאונת עבודה הגיש תביעה לפיצויים נגד המעסיקה בגין הפרת חובת הזהירות כלפיו עקב שיטת עבודה לקויה. 

מעל מיליון ש"ח לנפגע בתאונת עבודה

נפגע בעבודתו והוכר כנפגע עבודה וקיבל סכום פיצויים גבוה לאחר אי הסכמה לסכום שהוצע בגישור ... 

מעסיק לא החזיר שליח לעבודה לאחר שזה נפגע בתאונת דרכים

האם שליח אשר נפגע בתאונת דרכים, ולא הוחזר לעבודתו על ידי המעסיק, יהיה זכאי לפיצויי פיטורים? 

החברה פיטרה את העובד לאחר שהאחרון לא הסכים לחתום על ויתור הגשת תביעה

האם המעביד אחראי על נזקים שנגרמו לעובד בתאונת עבודה? האם איום בהגשת תביעה הוא עילה לפיטורים? 

פיצויי פיטורים - התפטרות לאחר תאונת עבודה

האם עובד אשר נפצע בתאונת עבודה זכאי לקבל פיצויי פיטורים בעקבות התפטרותו? 

דום לב בדרך לעבודה יוכר כ"תאונת עבודה"?

האם דום לב בדרך לעבודה יכול להחשב "תאונת עבודה"? טביעה בסגנון הוגשה לבית הדין לעבודה בירושלים ע"י מזכירה של בנק ישראל...  

תאונת דרכים בעת עבודה בחו"ל

האם אדם נפצע בתאונת דרכים בחו"ל במסגרת לימודים אותם מימן מקום העבודה שהינו עסק משפחתי? 


חיפשת עורך דין? לשאלות בנושא לחץ/י: עורך דין דיני עבודה

 

מס הכנסה מחזיר כספים, מה איתך? לחץ/י החזרי מס

חשבת על תואר ראשון? לימודי תעודה? לחץ/י לימודים


המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.