תאונת דרכים בזמן שירות לאומי, האם מדובר בתאונת עבודה?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

תאונת דרכים שהתרחשה במהלך התנדבות בשירות לאומי, או אירעה בדרך למקום שבו מבוצעת ההתנדבות או בחזרה ממנו, יכולה בכפוף לתנאים מסוימים להיות מוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, ולזכות את המתנדב בתשלום דמי פגיעה ואם נותרה לו נכות קבועה כתוצאה מהתאונה, הוא יוכל לקבל קצבת נכות או מענק חד פעמי, בהתאם לאחוזי הנכות.

כדי שהאירוע יוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה ויקנה לנפגע את זכויותיו כחוק, עליו להתרחש בעת הפעילות, במהלך הפסקה, או בדרך למקום ההתנדבות או בחזרה ממנו, כאשר לא הייתה סטייה משמעותית בדרך. האירוע יכול להיות מוכר כתאונת עבודה גם כאשר התאונה אירעה בזמן שהנפגע ביצע פעולה להצלת חיים או רכוש, או כתוצאה מפגיעה ישירה של מתנדב אחר, במכוון או שלא במכוון, ובתנאי שלא תרם לפגיעתו בשום דרך.

מתנדב בשירות לאומי שגילו מעל 18 שנים, אשר נפגע במהלך או בדרך לביצוע פעילות, זכאי לקבל גמלה בהתאם להכנסתו כעובד שכיר או עצמאי, כפי שהתקבלה בשלושת החודשים האחרונים לפני הפגיעה. במקרה שהסכום נמוך מהכנסת המינימום של הנפגע, הגמלה תחושב לפי הכנסת מינימום של מתנדב רגיל.

תאונה לבת שירות לאומי ביום מיון, האם מדובר בתאונת עבודה?

מתנדבת בשירות הלאומי הגישה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי פגיעה בגין תאונת דרכים שאירעה לה בסיום יום סיירות ששהתה בו במהלך שנת השירות. המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה, על כן המתנדבת פנתה לבית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו, והגישה תביעה להכרתה כנפגעת עבודה.

על פי עובדות התביעה, בפברואר 2011, התובעת השתתפה ביום סיירות כדי לבחון אופציה להמשך שירות לאומי לשנה השנייה ובדיקת אופציות למקום התנדבות חדש. במהלך חזרתה מיום סיירות התובעת נפגעה בתאונת דרכים, אשר גרמה לפגיעות רציניות בגב, דבר אשר סיכל את המשך השירות הלאומי.

לאחר שלוש שנים מיום התאונה, התובעת הגישה תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין התאונה, אולם המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתה, בטענה כי לפי סעיף 289 לחוק הביטוח לאומי, פגיעה בהתנדבות היא תאונה שארעה תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעילות. מעיון בפרטי התביעה עלה, כי פגיעת התובעת ארעה בשעת חזרה מיום סיירות, ופגיעה זו אינה בגדר פעולה הקשורה לתפקיד כמתנדבת, לפיכך אין לראות פגיעה זו כפעילות תוך כדי ועקב ההתנדבות.

לטענת התובעת, חיפוש מקום שירות לשנה השנייה המתבצע במהלך שנת השירות הראשונה, הוא חלק מהותי ובלתי נפרד מהשירות הלאומי. מדובר על יום שנקרא "יום סיירות". כאשר "הסיירת" הוא מוסד ידוע בשירות הלאומי המהווה חלק בלתי נפרד ממנו ובלעדיו לא תתאפשר שנת שירות נוספת.

האם יש לדחות את התביעה עקב שיהוי?

מנגד טען הנתבע כי התאונה אינה נכנסת לגדר פגיעה בהתנדבות, מאחר שבמועד התאונה התובעת שירתה כבת שירות לאומי במשרד המשפטים. ההשתתפות ביום הסיירות שהוא יום מיונים לקראת מקום התנדבות חדש בשנת השירות השנייה, לא היה חובה וזה היה נתון לבחירתה הבלעדית.

הנתבע הוסיף וטען כי יום הסיירות שבו השתתפה התובעת אינו חלק מהתנדבותה במשרד המשפטים ולכן היא אינה נכנסת לגדר פגיעה בהתנדבות. לצורך יום זה התובעת לקחה יום חופש על חשבונה. כמו כן, התביעה הוגשה בשיהוי לאחר יותר משלוש שנים מיום התאונה, כאשר סעיף 296(א) לחוק קובע במפורש כי כל תביעה לגמלת כסף יש להגיש בתוך שנה מהיום שבו נוצרה עילת התביעה.

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, קבע בית הדין לעניין השיהוי כי טענת השיהוי לכשעצמה אינה עילה לדחיית התביעה, וגם אם תביעה מוגשת לאחר שנים מחויב המוסד לביטוח לאומי לבחון האם ניתן לבחון אותה לגופה, לאור כלל הנסיבות ובין היתר קיומם של מסמכים אובייקטיביים.

במקרה זה הנתבע לא הוכיח כי נגרם לו נזק ראייתי עקב השיהוי בהגשת התביעה ואכן עלה מתשובתו כי התביעה לא נדחתה בשל טענת השיהוי, אשר אינה מוזכרת במכתב הדחייה, אלא כתוצאה מטענה כי לא הוכח קיום קשר סיבתי בין ההתנדבות במשרד המשפטים ליום הסיירות.

יש להרחיב את הפרשנות לתאונה בזמן פעולת התנדבות

בנוגע לשאלה האם יום הסיירות הוא חלק מפעולת ההתנדבות, קבע בית הדין כי כאשר מדובר בהתנדבות יש לתת פרשנות רחבה להגדרה בחוק, שאף רחבה יותר מהגדרה של עובד בתאונת עבודה, כדי שלא ייווצר מצב שבו מתנדבי השירות הלאומי יישארו ללא הגנה במסגרת ביצוע הפעילות שנעשית על ידם, במסגרת ההתנדבות שלהם למדינה.

בנסיבות אלה שוכנע בית הדין כי יש לקבל את התביעה. לפיכך המוסד לביטוח לאומי נדרש להכיר בתאונת התובעת כתאונת עבודה ולשלם לה תגמולים על פי החוק, ובנוסף עליו לשאת בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 3,000 שקלים. 

ב"ל 6872-01-16