תאונת עבודה בקייטרינג, האם המעסיק אחראי לשלם פיצויים?
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
צעירה כבת 18 שנים אשר הועסקה בעבודה זמנית טרם גיוסה לצה"ל, נפגעה בתאונת עבודה בעת שעבדה בשירותי קייטרינג. התאונה אירעה ביום הראשון שלה באירוע, כ- 20 דקות בלבד לאחר תחילת עבודתה. על פי עובדות התביעה, העובדת נתבקשה לעמוד בעמדה מסוימת, לשרת את האורחים ולחתוך פיתות. לפתע התמוטט לעברה סיר מים רותחים שעמד מאחוריה, שבו לא הבחינה קודם לכן וגרם לנזקי גוף ולכוויות קשות ברגליה.
בנסיבות אלה הוגשה תביעה נגד המעסיק בבית משפט השלום קריית גת, כאשר המחלוקת בין הצדדים נגעה לשלוש סוגיות מרכזיות: אשם תורם של העובדת לקרות התאונה, שכר הבסיס לחישוב הפסדי השתכרות ותשלום פיצויים ומידת הפגיעה התפקודית כתוצאה מהאירוע.
הפרת חובת הזהירות של המעסיק
חובות הזהירות של מעסיק כלפי עובדיו הן חובות זהירות מוגברות. בפסיקה נקבע כי על המעסיק מוטלת חובה לנקוט בכל האמצעים הסבירים, כדי לוודא שעובדיו יוכלו לבצע את עבודתם בתנאי בטיחות אופטימאליים. על המעסיק לספק סביבת עבודה בטוחה, להגן על עובדיו מפני סיכונים המצויים במקום ובתהליך העבודה ולהנהיג שיטות בטוחות.
במקרה זה, אין מחלוקת כי התובעת עבדה לתומה בשירות הנתבע, כפי שהורו לה, וסיר מים רותחים שעמד מאחוריה נשפך על רגליה ללא כל סיבה מצידה. אין מחלוקת לגבי עובדות קרות התאונה, שכן המעסיק לא הביא אף עד מטעמו, להפריך את גרסתה של התובעת באשר לאופן קרות התאונה.
בית המשפט ציין כי כאשר קיים סיר מים רותחים בסמוך לעובד, קמה חובת זהירות קונקרטית, שכן כל מעביד סביר יכול לצפות את הסכנה הכרוכה בכך. מאחר שהמעסיק לא הביא כל עדות ולא הרים את הנטל להוכיח כי לא התרשל בהצבת סיר המים הרותחים בסמוך לתובעת, נקבע כי הנתבע אחראי לנזק שנגרם לתובעת כתוצאה משפיכת סיר המים הרותחים על רגלה, בעת עבודתה.
אשם תורם של התובעת בתאונה
המעסיק טען כי יש להטיל אשם תורם משמעותי על התובעת, מאחר שהיא לא שמה לב לפני שהחלה בעבודתה לסיר המים הרותחים שהונח בסמוך אליה ולא נזהרה מספיק כדי למנוע את הפגיעה.
התובעת ציינה כי מדובר ביום עבודתה הראשון בשירותי קייטרינג וב- 20 הדקות הראשונות של העבודה, כאשר הגיעה לעבודה בשעה 08:00 והתאונה התרחשה כבר בשעה 08:20. כאמור, היא התבקשה לחתוך פיתות ולשרת את האורחים, ותוך כדי עבודתה, סיר גדול עם מים רותחים קרס עליה והמים נשפכו על רגליה.
התובעת טענה כי אין לייחס לה כל אשם תורם לקרות התאונה, מאחר שאיש לא הזהיר אותה מפני הסיר הרותח שהוצב מאחורי העמדה, והיא הבחינה בכך רק לאחר שהסיר קרס, ואף גם אם הייתה שמה לב לסיר הניצב קודם לכן, לא הייתה חושבת שהוא יישפך עליה.
בית המשפט קיבל את טענות התובעת וקבע כי מדובר ברשלנות חמורה של מי שהציב אותה במקום, כאשר בסמוך אליה נמצא סיר מים רותחים, ללא כל אזהרה וללא בדיקה כיצד מונח סיר המים הרותחים, לבל יישפך עליה. לפיכך קבע כי אין לייחס לתובעת כל אשם תורם וכי האחריות במלואה לתאונה נגרמה באשמת המעסיק.
הפגיעה התפקודית של התובעת
כתוצאה מהתאונה נפגעה התובעת ברגליה, ונותרו לה צלקות המהוות פגם אסתטי לצמיתות וירידה קלה בתחושה. בית המשפט הגיע למסקנה, על פי חוות דעת המומחים, כי נכותה הרפואית של התובעת בעקבות האירוע, עומדת על 10% בתחום הנוירולוגי ועוד 10% בתחום הפלסטיקה, ובסך הכל נכות צמיתה משוקללת אשר עומדת על 19%.
התובעת טענה כי מדובר בפגיעה משמעותית, מכיוון שהיא נדרשת לחבוש תחבושות אלסטיות כל חייה, להסתיר את הצלקות, והצלקות מגרדות ומפריעות לה בחיי היום יום, ויפריעו לה באופן משמעותי גם במסגרת תעסוקתית.
מנגד טען הנתבע כי לא מדובר בפגיעה ביכולת ההשתכרות, שכן התובעת עובדת כיום כתזונאית, בעבודה שאינה מצריכה שימוש ברגליים. כמו כן, מדובר בצלקות בלבד, שבדרך כלל אינן בעלות השלכה תפקודית. על כן נטען כי יש לפסוק פגיעה בפוטנציאל ההשתכרות בעתיד רק באופן גלובלי, שכן אין מדובר בפגיעה של ממש.
בסופו של דבר השתכנע בית המשפט כי התובעת זכאית לפיצויים בסך של 190,000 שקלים בגין נזק שאיננו נזק ממון. ובנוסף זכאית להפסדי שכר לעבר, עזרה והוצאות שונות כאשר סך הנזק עומד על 631,000 שקלים. מסכום זה יש לנכות את תקבולי המוסד לביטוח לאומי בגין התאונה, אשר עמדו על סך של 50,000 שקלים.
בנסיבות אלו חויב המעסיק לפצות את התובעת בסכום כולל של 581,000 שקלים, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור כולל של 150,000 שקלים וכן השבת האגרה ששולמה והשבת שכר טרחת המומחים.
ת"א 20732-10-15