תביעה לגמלת שמירת הריון – כיצד להגיש תביעה לביטוח לאומי?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

חוק הביטוח הלאומי מאפשר לנשים בשמירת הריון לקבל גמלת שמירת הריון. הגמלה מפצה את העובדת על אובדן השכר בעת שמירת ההריון, כך שלא תספוג פגיעה כלכלית קשה עקב מצבה. הגמלה מונעת מצב שבו אישה הרה, אשר מצבה הרפואי מחייב מנוחה בבית, להמשיך לעבוד בשל סיבות כלכליות תוך כדי סיכון עצמה וסיכון עוברה.

מתי יש לתבוע גמלת שמירת הריון?

חוק ביטוח לאומי קובע כי שמירת הריון היא היעדרות מהעבודה בתקופת ההיריון, בשל מצב רפואי הנובע מההיריון המסכן את האישה או את עוברה או בשל העובדה כי מקום העבודה אינו מתאים לה עקב סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצועה, ולא נמצאה עבודה חלופית על ידי המעביד.

את התביעה לגמלת שמירת הריון יש להגיש בסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום המגורים. לצורך הגשת התביעה יש להגיש טופס גמלה לשמירת הריון וכן לצרף טופס אישור רפואי על ידי רופא מומחה לנשים ולידה. יש להגיש את התביעה רק לאחר שחלפו 30 ימים של שמירת ההריון ולא יאוחר מ-12 חודשים מתחילת התקופה.

כדי לקבל גמלה עבור תקופת שמירת הריון נוספת באותו ההריון, יש להגיש טופס אישור רפואי לגמלה לשמירת הריון, בצירוף אישור רופא מומחה לנשים ולידה לתקופה הנוספת של שמירת ההריון. המועד האחרון למסירת הטופס הוא 12 חודשים ממועד תחילת התקופה הנוספת של שמירת ההריון.

עובדת שנאלצת להיעדר ממקום עבודתה עקב שמירת הריון למשך 30 ימים לפחות, זכאית לקבל גמלה לשמירת הריון מביטוח לאומי, ואולם עובדת שנעדרה במשך פחות מ- 30 ימים, זכאית לקבל תשלום דמי מחלה מהמעסיק.

מי זכאית לגמלת שמירת הריון?

ישנם מספר תנאים, אשר בהתקיימם קמה הזכות לגמלת שמירת הריון: על העובדת להיות תושבת ישראל. שולמו לה דמי ביטוח לאומי בששת החודשים מתוך 14 החודשים הקודמים ליום הראשון של שמירת ההריון, ותקופת שמירת ההריון תהיה לפחות בת 30 ימים.

במידה ותידרש תקופת שמירת הריון נוספת, היא לא תפחת היא מ 14 ימים. כמו כן, נדרש אישור רפואי מטעם רופא מומחה לנשים ולידה, ואף רופא מטעם ביטוח לאומי רשאי לדרוש הבהרות ופרטים בנוגע לאישור הרפואי. אם משולמים לעובדת תשלומים ממקור אחר בגין ההיעדרות עקב שמירת ההריון, היא תאבד את זכאותה לגמלה מהביטוח הלאומי.

מצב זה יתכן כאשר העובדת בוחרת לנצל את ימי המחלה שעומדים לזכותה לצורך ההיעדרות ולקבל דמי מחלה ממעסיקה במקום גמלה מביטוח לאומי. כמו כן, יתכן כי נשים אשר שכרן גבוה משמעותית מגובה גמלת שמירת ההיריון יעדיפו לנצל את ימי המחלה הצבורים שלהן לצורך ההיעדרות. ואף אישה בשמירת הריון היוצאת לחו"ל מאבדת זכאותה מרגע יציאתה לחו"ל ואילך.

כיצד מחושבת גמלת שמירת הריון?

ישנן שתי דרכים לחישוב גמלת שמירת הריון, כאשר שיעור הקצבה ליום לעובדת יהיה הסכום הנמוך מבין אלה: שכר העובדת בשלושת החודשים הקודמים לשמירת ההיריון, חלקי 90. או הסכום הבסיסי לחישוב קצבאות לחודש לחלק ל-30. כלומר: 291.90 שקלים נכון גם לשנת 2016. מהקצבה המתקבלת מנוכים דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות ומס הכנסה, אולם כן משולמת תוספת יוקר.

כאשר עובדת בעלת ותק של ששה חודשים במקום העבודה נעדרת עקב שמירת הריון, על המעביד להמשיך להפריש תשלומים עבורה בהתאם לזכויות העובדים הסוציאליות שלה בחוזה העבודה - בקרן הפנסיה, קרן השתלמות וביטוח מנהלים כל עוד היא ממשיכה להפריש את חלקה בהפקדות.

עובדת אשר זקוקה לשמירת הריון נוספת במהלך אותו ההריון, לאחר שכבר אושרה לה גמלה עבור 30 ימי שמירה רצופים, ואותה שמירה הסתיימה, תהא זכאית לגמלה עבור תקופה נוספת אם כל תקופה נוספת היא בת 14 ימים רצופים לפחות.