שמירת רצף זכויות עובדים למשך חצי שנה מיום הפיטורין
| דרגו את המאמר |
|
 |
התקבלו 4 דירוגים בציון ממוצע: 2.5 מתוך 5 |
חוק פיצויי פיטורין מעניק לעובד שעבד במשך שנה ומעלה במקום עבודה מסוים, את הזכות לקבל פיצויים במקרה של פיטורין, ובנסיבות מסוימות גם בעת התפטרות. הפיצויים מורכבים בדרך כלל מהשכר האחרון שקיבל העובד, כפול מספר השנים שבהן עבד באותו מקום עבודה. פיצויי פיטורין עשויים להגיע לסכומים גבוהים ומעסיקים רבים היו מעדיפים להימנע מלשלם פיצויים וזכויות סוציאליות נוספות. הפרצה לעניין זה באה לידי ביטוי בדרישה ליחסי עובד מעביד רצופים של שנה.
תופעה נצלנית של פיטורין והעסקה מחדש
מעבידים רבים נהגו לפטר עובדים לפני שתקופת עבודתם הגיעה לשנה ולהעסיקם מחדש, כמו בדלת מסתובבת, העובדים היו מפוטרים ומיד שבים לעבוד באותו מקום. ישנם מקומות עבודה שבהם שיטה זו נעשתה במשך שנים. מוסדות מסוימים להשכלה גבוהה מגדילים לעשות ושוכרים ומפטרים את עובדיהם כל סמסטר וסמסטר, במשך שנים ארוכות.
מעבידים רבים זקוקים לעובדים שלהם ולמיומנותם ולא מעוניינים באמת לפטר אותם, אך עושים זאת כדי להתחמק מתשלום זכויות סוציאליות, באמצעות מניעת יכולת העובדים לצבור רצף זכויות הכוללות את הזכות לפיצויי פיטורים, זכויות פנסיה ועוד. מדובר בפיטורים שלא כדין, אשר נעשים בחוסר תום לב, כאשר תופעה זו מתרחשת במגוון רחב של תחומים, כולל עבודות "צווארון כחול", סגל זוטר באוניברסיטאות, ועוד, וגורמת למצב שבו אנשים עובדים במשך שנים באותו מקום עבודה ועוזבים אותו ללא זכויות המוקנות להם לפי החוק.
הפתרון לשיטה לפני תיקון החוק
סעיף 2 לחוק פיצויי פיטורים מגדיר מהי רציפות בעבודה. בין היתר, קבע סעיף 2(9) כי הפסקה ארעית של העבודה ללא ניתוק יחסי העבודה, או ניתוק יחסי העבודה לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים לא פוגעת ברציפות העבודה. המשמעות היא שאם עובד עבד במשך תשעה חודשים במקום עבודה, פוטר ושב לעבוד לאחר חודשיים, הפסקת העבודה לחודשיים לא תפגע ברציפות תקופת העבודה. החודש הראשון לאחר ההפסקה ייחשב כחודש העשירי, ולאחר שלושה חודשי עבודה יחשב העובד כמי שעבד במשך שנה רציפה, על אף ההפסקה בת החודשיים.
כך עדיין ישמרו זכויותיו הסוציאליות של העובד, בין היתר זכותו לפיצויי פיטורים. מטרת סעיף זה היתה למנוע ממעבידים לפטר עובדים בסמוך לתום תקופה של שנת עבודה, כדי להימנע מתשלום הפיצויים. בנוסף, ההתנגדות לשיטת הדלת המסתובבת באה לידי ביטוי בפסיקה: בית המשפט פסק ששיטה זו מהווה פיטורים שלא כדין וקבע כי גם לאחר עבודה במשך תשעה חודשים על המעסיק לשלם פיצויי פיטורים, במידה והוכח כי בפיטורים נעשו במועד זה רק כדי לחמוק מתשלום פיצויים. אולם, סעיף 2(9) והפסיקה לא מנעו את הישנות תופעת "הדלת המסתובבת". הפתרון היה נעוץ כנראה, בהארכת התקופה שבה נשמרות הזכויות הסוציאליות והזכות לפיצויי פיטורין.
הפתרון בתיקון 25 לחוק פיצויי פיטורים
בסוף שנת 2009, התקבל בכנסת תיקון מספר 25 לחוק פיצויי פיטורים, ביוזמתה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ', הידועה במאבקה לקידום זכויות עובדים, ושל מספר חברי כנסת אחרים. התיקון הרחיב את סעיף 2(9) וקבע כי ניתוק יחסי העבודה עד לתקופה של חצי שנה אינו פוגע ברציפות העבודה. לפי התיקון החדש, עובד אשר פוטר לאחר שמונה חודשי עבודה, והוחזר לעבודה רק לאחר חצי שנה- שמונה חודשי העבודה יחשבו עבורו כוותק לצורך צבירת הזכאות לפיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות אחרות.
הרעיון מאחורי התיקון הוא להגביל את יכולת המעסיקים להשתמש בשיטת "הדלת המסתובבת". במקרה שירצה מעביד לקטוע את רצף העבודה, יהיה עליו לנתק את יחסיו עם העובד במשך יותר מחצי שנה עד שיחזירו לעבודה. כאמור, מעסיקים רבים זקוקים לעובדים שלהם ולכן לא יוכלו להרשות זאת לעצמם. התיקון אמור, לכל הפחות, לצמצם את תופעת "הדלת המסתובבת" ובכך להגן על זכויות העובדים.