www.ovdim.org.il

יום גשר בעבודה – מה מגיע לכם על יום גשר בעבודה ?

דרגו את המאמר
  התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

בתקופות החגים, קורים לעתים מצבים שבהם ימי המנוחה – ימי החג ושבתות בדרך כלל – נופלים אחד בסמוך לשני (למשל, כאשר יום חג נופל ביום שני, יומיים לאחר שבת). מכיוון שמדובר בימים שבהם לא עובדים, מקומות עבודה רבים מעדיפים לגשר בין ימי המנוחה באמצעות יום חופש, כאשר בדרך כלל מדובר בימים שישי וראשון. כך למשל, כאשר חג נופל ביום שני, יחליט המעביד על יום חופש ביום ראשון, על מנת שתהיה חופשה רציפה בין יום שבת ליום שני. יום חופש זה נקרא יום גשר. מצב זה מעורר שאלות משפטיות - האם מותר למעביד לקבוע את הגשר כחופשה כפויה, מהן זכויות עובדים ביום גשר, על חשבון מי הוא נקבע וכדומה. מאמר זה ינסה להשיב על שאלות אלה.

 

האם מותר למעביד לקבוע יום גשר?

 

נושא ימי הגשר אינו מוגדר בדיני עבודה, אם כי יתכנו מקרים בהם הנושא מעוגן בהסכם קיבוצי. במצבים בהם הנושא אינו מוסדר, ניתן למצוא תשובה לשאלה במספר מקורות. ראשית, יום הגשר אינו יכול להיות יום היעדרות ללא תשלום. לפי הלכת בית הדין לענייני עבודה, כל עוד מוכן העובד להתייצב לעבודתו, זכאי הוא לשכר ולא משנה אם עבד בפועל או לא. חופשה ללא תשלום יכולה להתקיים רק בהסכמה מפורשת של שני הצדדים – העובד והמעביד. אם כך, יום גשר נחשב כחופשה בתשלום. לפיכך, התשובה לשאלה האם מותר למעביד לקבוע יום גשר בין ימי מנוחה, מצויה בחוק חופשה שנתית.

 

לפי חוק חופשה שנתית, כל עובד זכאי למספר מסוים של ימי היעדרות בתשלום בשנה. מספר ימי החופש להם זכאי עובד משתנים בין 14 ל-28 ימים בשנה ותלויים באופן העבודה (עובד במשכורת או עובד בשכר) ובותק במקום העבודה. על המעביד חלה חובה לתת ולהסדיר את מועד החופשה השנתית, כאשר ההגבלה היחידה הינה שכאשר המעביד מחליט על הוצאת עובדיו לחופשה של 7 ימים ומעלה – עליו לקבוע ולהודיע זאת לעובדים לפחות 14 יום מראש. לפיכך, ניתן לומר שהמעביד זכאי לקבוע את יום הגשר, כחלק מהפררוגטיבה הניהולית שלו וכחלק זכאותו להסדיר את מועד החופשה השנתית.


האם מותר למעביד להחסיר ממכסת ימי החופש הצבורים של העובד לצורך יום גשר?

 

התשובה תלויה במספר ימי החופש הצבורים הנתונים לעובד:
• במידה ולעובד נתונים ימי חופש צבורים – המעביד זכאי להפחית יום חופש מיתרת ימי החופש הצבורים של העובד לצורך קביעת יום גשר. אפשרו זו נובעת כאמור מסמכות המעביד לקבוע ולהסדיר את מועד החופשה השנתית.
• במידה ולעובד לא נותרו ימי חופש צבורים – במקרה זה, המעביד אינו רשאי ליצור יתרה שלילית של ימי חופשה. במידה ויעשה זאת, מסתכן המעביד באפשרות לתביעה עתידית בגין הלנת שכר של אותו יום גשר על ידי אותו עובד. לפיכך, במצב זה למעביד עומדות שתי אפשרויות. ראשית, יכול הוא לבקש מהעובד להסכים על כך שהיעדרותו ביום הגשר תהיה ללא תשלום. אופציה שנייה היא שיום הגשר יהיה על חשבון המעביד.


מה הוא הדין כאשר העובד הוא זה שמבקש יום גשר?

 

גם כאן מתחלקת התשובה בהתאם לשני מצבים:
• במידה ולעובד נותרו ימי חופשה צבורים – מדובר במקרה קל, אין בעיה שהעובד לפי בחירתו ייקח יום חופש על חשבון ימי החופשה שצבר על פי חוק. כמובן שהמעביד רשאי שלא להסכים שהעובד ייקח חופש בדיוק באותו יום, בדומה לכל מצב אחר בו עובד מבקש לנצל את ימי החופש שלו.
• במידה ולעבוד לא נותרו ימי חופשה צבורים – במקרה זה העובד והמעביד יכולים להסכים על חופשה ללא תשלום, כלומר, שכר אותו יום חופשה ינוכה משכרו של העובד. יתכן שבמקרה בו היזמה ליום החופשה באה מהעובד, רישום יום חופש שלילי יהיה אפשרי.

 

עם זאת, כדי שיהיה ניתן לקזז את אותו יום חופש שלילי מחובות המעביד לעובד, נדרשת הצהרה בכתב של העובד המכירה בכך שביקש את יום החופשה על אף שלא נותרו לו ימי חופשה צבורים באותה עת וכן הסכמת העובד בכתב לכך שהמעביד יוכל לקזז את היתרה השלילית של ימי החופשה מחובות עתידיים כלפיו.

 

מעביד רשאי לקבוע ימי גשר. את יום הגשר רשאי המעביד לנכות מיתרת ימי החופשה הצבורים של העובד, אולם במצב שבו לעובד לא נותרו ימי חופשה צבורים יום הגשר יהיה על חשבון המעביד, אשר אינו יכול לזקוף לחובת העובד יתרת חופשה שלילית. עם זאת, כאשר העובד מבקש יום גשר כאשר לא נותרו לו ימי חופשה צבורים, יתכן כי ניתן לקבוע יתרת חופשה שלילית אשר ניתן יהיה לקזזה בעתיד.

 

בנוסף, רשאים העובד והמעביד להסכים על כך שיום הגשר יהיה יום היעדרות ללא תשלום. חשוב לציין כי ניתן לקבוע הסדרים שונים בהסכמים קיבוציים או בחוזי עבודה אישיים. כך למשל, במקומות עבודה רבים, נהוג הסדר בו המעביד מנכה חצי יום חופש כאשר הוא קובע יום גשר. במצב זה, המעביד והעובד מתחלקים שווה בשווה בעלות יום הגשר.
 

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - זכויות עובדים

תביעה של טכנאי שעבד במכון התקנים לפיצויים בגין פיטורין שלא כדין, עקב שימוע שלא כדין שנערך למראית עין בלבד.  

תביעה לפיצויי פיטורין לאחר התפטרות בדין מפוטר לאחר כשנתיים וחצי, עקב הרעה מוחשית בתנאים והפחתת שעות העבודה.  

בתום תשע שנות עבודה כמאבטח בשירות המדינה, הגיש העובד תביעה בגין הפרשי שכר על פי ההסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה. 

ארבעה נערים עבדו בפיצרייה בשעות הלילה ובשעות מרובות בניגוד לחוק עבודת הנוער. לפיכך הוגש כתב אישום כנגד העסק.  

מנהלת חשבונות שבה מחופשת מחלה, וגילתה כי במקומה יושבת מחליפה. לאחר יומיים היא קיבלה מכתב פיטורין וטענה כי פוטרה שלא כדין ללא שיחת שימוע.  

מנהל העבודה הודיע למפעיל באגר בטלפון כי רכב החפירה שאותו הפעיל נמכר, לכן אין צורך שיגיע יותר לעבודה. 

המורה טענה כי הופלתה לרעה על ידי משרד החינוך לעומת מורים אחרים אשר שובצו בבית הספר ביישוב מגוריה.  



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.