מדריך הוקי שהתפטר נתבע בגין גזל סודות מסחריים של החברה

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

הנהלת בית הספר להוקי עתרה לבית דין האזורי לעבודה בתל אביב - יפו והגישה תביעה נגד מדריך לשעבר לתשלום פיצויים ללא הוכחת נזק בסך של 100,000 שקלים בגין גזל סודות מסחריים, הפרת חוזה עבודה, ועשיית עושר שלא במשפט. מנגד הגיש העובד תביעה לפיצויי פיטורין ויתרת תשלום שכר עבודה.

התובעת היא חברה פרטית ללימוד הוקי רולר, אשר מפעילה חוגים בבתי ספר ובמתנ"סים במרכז הארץ ומקיימת ליגות תחרותיות בין כל התלמידים. הנתבע שימש במשך ארבע שנים וחצי כמדריך הוקי רולר והועסק מדי שנה לפי הסכמי עבודה עונתיים לתקופה קצובה.

לאחר התפטרותו המשיך המדריך להפעיל את החוגים כקבלן עצמאי

בחודש אוגוסט 2012 הודיע הנתבע על התפטרותו, ולאחר כשבועיים חתם הסכם התקשרות עם שני בתי ספר שבהם שימש כמדריך, לפיו הוסכם כי הוא יפעיל כקבלן עצמאי את החוגים להוקי רולר. כעבור זמן קצר שלחה התובעת מכתב התראה לעובד, בטענה כי חתימת החוזים והמשך הפעלת החוגים על ידו היא בגדר גזל סוד מסחרי ומהווה הפרה יסודית של התחייבויות חוזיות וחובות על פי דין.

התובעת דרשה כי יחדל לאלתר מלהפעיל את החוגים, וישלם לחברה סך של 60,000 שקלים כפיצוי מוסכם לפי ההסכם, ואף פנתה לבית הדין בעניין זה. במקביל הגיש המדריך את כתב התביעה שכנגד, ודרש לקבל פיצויי פיטורין, דמי הבראה, דמי חופשה, דמי נסיעות, ויתרת תשלום שכר עבודה.

המדריך הפר את התחייבותו שלא לעשות שימוש בסודות מסחריים

התובעת טענה כי המדריך הודיע על התפטרותו ונימק זאת בכך שברצונו להצטרף לעסק משפחתי, אולם להפתעתה הגמורה התברר למנהליה כי הוא ממשיך להפעיל את החוגים בשני בתי ספר באופן נפרד ועצמאי. ובכך הפר את הוראות חוזה העבודה ואת התחייבויותיו שלא לעשות שימוש בידע המקצועי ובסודות מסחריים של החברה, לא להתחרות בה ולשמור על אמינות ונאמנות כלפי מעסיקתו.

עוד ציינה כי לא מדובר בעובד המתחרה עם מעסיקתו לשעבר, אלא בעובד שהתפטר במניפולציה ובמגמה לבוא בנעליה של מעסיקתו לשעבר תוך שימוש בעסק ובידע המקצועי, לפיכך מעשיו מהווים בין היתר עוולה מסחרית בגין גניבת סודותיה המסחריים ושימוש בהם.

העובד טען כי המעסיקה סירבה להיענות לדרישותיו הלגיטימיות לתשלום זכויותיו הסוציאליות ולתיקון חוזה העבודה. ובנסיבות אלו הוא התפטר מתוך כוונה לסייע בהקמה של עסק משפחתי. עם זאת, לאחר זמן קצר התברר לו כי העסק המשפחתי לא יצא לבסוף אל הפועל. ובתי הספר הציעו לו להמשיך להדריך את החוגים בעצמו, והוא הסכים לכך.

המדריך לא המתין שתחלוף תקופת צינון סבירה לצורך תחילת עבודתו

לאחר שמיעת טענות הצדדים, השתכנע בית הדין כי לא הוכח כלל שהמדריך קיבל תמורה מיוחדת למשכורתו בגין הסכמתו לחתום על תניית הגבלת חופש העיסוק. וקבע כי מדובר בסעיף עמום שהמעסיקה דאגה להכניס לחוזה ללא כל הסבר.

עם זאת המדריך התחיל את עבודתו בבתי הספר מיד עם התפטרותו ללא תקופת צינון, ולא ראה עצמו כמנוע מלהתקשר עם לקוחות החברה מיד עם סיום עבודתו, לפיכך יש בהתנהלותו משום הפרת חובת הנאמנות ותום הלב הנובעים מחוזה העבודה, לכן קבע כי יש לחייב אותו בפיצוי לתובעת בסך 15,000 שקלים.

בית הדין דחה את טענת העובד כי התפטר מאחר שלא קיבל הסכם עבודה תקין העומד בדרישות החוק. ואף מהראיות עלה כי טענה זו לא נטענה בזמן אמת ולא הוצגה כל ראיה לפיה התלונן על תנאי עבודתו. על כן תביעתו לפיצויי פיטורין נדחתה, אולם נקבע כי זכאי לתשלום בסך 11,170 שקלים, בגין פדיון חופשה, דמי הבראה, הפרשי שכר עבודה ודמי נסיעות.

סע"ש 14038-09-12