הפועל טען כי פוטר לאחר כמעט שנתיים ללא שימוע והודעה מוקדמת
דרגו את המאמר |
|
התובע עבד קרוב לשנתיים באתר של איסוף פסולת למחזור לשם מכירתה. הוא התגורר בסמוך לאתר וקיבל מהמעסיקה שכר מינימום שעתי. כ - 23 חודשים לאחר שהחל בעבודתו, הסתיימו יחסי עובד מעביד, בנסיבות השנויות במחלוקת.
במהלך חודש נובמבר 2012, סיים הפועל את תקופת עבודתו, ודרש לקבל פיצויי פיטורין בטענה כי פוטר מהאתר על ידי המנהל. מנגד טענה המעסיקה כי התובע בחר לסיים את יחסי העבודה מיוזמתו, בעת שעזב את המקום ללא מתן הודעה מוקדמת.
בית דין האזורי לעבודה בתל אביב - יפו נדרש להכריע מהן נסיבות סיום עבודתו, והאם התובע זכאי לפיצויים, ולתשלום זכויות סוציאליות נוספות.
התובע עבד 70 שעות בשבוע מבלי שקיבל גמול עבור שעות נוספות
בחודש דצמבר 2010 החל התובע לעבוד באיסוף פסולת למחזור, מתוך ערימות אשפה שנפרקו על ידי משאיות זבל. את הפסולת הממוחזרת שמיין התובע, המעסיק מכר תמורת כסף.
לטענת התובע הוא עבד שבעה ימים בשבוע, במשך עשר שעות בכל יום ולא קיבל שכר עבור עבודתו בשעות נוספות, ולא הופרשו תשלומים לקרן פנסיה. עוד טען כי ממשכורתו ירד בכל חודש סכום בסך של 300 שקלים עבור מזון, והוא זכאי לדמי הבראה ופדיון חופשה.
התובע טען כי פוטר על ידי המנהל, אך לא הציג אירוע קונקרטי שהוביל לפיטוריו. על פי גרסתו המנהל הביא פועלים חדשים לאתר, ואמר לו שהוא מפוטר וילך הביתה, זאת ללא מתן הודעה מוקדמת ועריכת שימוע כדין.
התובע לא הצליח להוכיח כי אכן פוטר מעבודתו, על כן אינו זכאי לפיצויי פיטורין
גרסתו של התובע היתה רצופה בסתירות, מכיוון שמצד אחד טען כי פוטר ביום שישי בשעה 14:00, ומן הצד השני טען כי התבשר על פיטוריו בתחילת השבוע בשעה 17:00, בתום יום העבודה. התובע התקשה לסביר את הסתירה, ואף ציין כי כלל לא ראה שהמנהל הביא עובדים חדשים, אלא הניח שהם הגיעו ביום למחרת, על מנת שימלאו את מקומו, בעקבות פיטוריו.
בנסיבות אלה סבר בית הדין כי לא עלה בידי התובע להוכיח שפוטר, על כן העדיף את גרסת המעסיקה, לפיה העובד עזב מרצונו את מקום העבודה. ובשל כך נקבע כי התובע אינו זכאי לפיצויי פיטורין ולדמי הודעה מוקדמת.
עם זאת על פי תלושי השכר שהציג התובע נמצא כי לא הופרשו על ידי המעסיקה תגמולים ופיצויים לקרן פנסיה, לא הופיע תיעוד של תשלום עבור ימי חופשה, ולא הוצגה אסמכתא כלשהי לתשלום דמי הבראה. בנוסף נקבע כי הוא זכאי לגמול עבור שעות נוספות.
התובע זכאי לקבל סך של 27,454 שקלים בגין זכויות שלא שולמו כדין
בסופו של דבר חייב בית הדין את המעסיקה לשלם לעובד סך של 27,454 שקלים בגין שעות נוספות, ביצוע הפרשות לפנסיה, דמי הבראה, פדיון חופשה דמי חגים. מאחר שמרבית התביעה נדחתה לא ניתן צו להוצאות משפט.
סע"ש 43646-12-12