מחלקת עלונים נשלחה לביתה ללא הגבלת זמן
דרגו את המאמר |
|
מחלקת עלונים שפוטרה לאחר ארבע שנות עבודה הגישה תביעה לפיצויי פיטורין, ודרשה בנוסף החזרי נסיעות בגין הנסיעות שביצעה במכוניתה הפרטית לצורך העבודה, דמי הודעה מוקדמת, וזכויות סוציאליות נוספות. בית דין האזורי לעבודה בתל אביב - יפו נדרש להכריע מה היו נסיבות סיום העסקתה, והאם היא זכאית לתשלום פיצויים.
התובעת עבדה כמפיצת עלונים בתיבות דואר, החל משנת 2007 עד לשנת 2011, בחברה העוסקת בתחום הפרסום. על פי נוהל העבודה בחברה, המפיצים מחולקים לצוותים, ובראשם עומד מנהל עבודה. בכל סוף שבוע המפיצים מודיעים לאחראי, באלו ימים הם מעוניינים לעבוד בשבוע שלאחריו, והוא קובע בהתאם את סידור העבודה.
התובעת בחרה מרצונה לבצע את חלוקת העלונים ברכבה הפרטי, למרות שרוב העובדים השתמשו בתחבורה ציבורית, והיא קיבלה בהתאם להיקף שעות העבודה החזר הוצאות נסיעה. בחודש האחרון להעסקתה נתגלעה מחלוקת בינה לבין המנהל האחראי בעקבות החזרי הוצאות הדלק.
המנהל שילח את מחלקת העלונים להמתין בביתה עד שיתפנו יעדי חלוקה קרובים
המנהל הודיע לעובדת כי לחברה לא יהיה משתלם להעסיקה אם תאלץ להחזיר לה את כל ההוצאות עבור נסיעותיה ליעדים מרוחקים. והוא שילח אותה להמתין בביתה ללא הגבלת זמן, עד שיתפנו יעדי חלוקה קרובים לתת לה.
התובעת אשר המתינה בביתה ללא פרנסה, שלחה שלושה מכתבים לנתבעת בהם התריעה על הרעה בתנאי עבודתה, אך מאחר ולא קיבלה תגובה, היא הבינה כי פוטרה, ולכן היא זכאית לפיצויי פיטורין ולדמי הודעה מוקדמת.
עוד טענה התובעת, כי בהתאם לצו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה, היא זכאית להחזר הוצאות הנסיעה לפי כרטיס חופשי חודשי. ובנוסף היא זכאית להחזר הוצאות שימוש ברכבה, בגין הנסיעות שביצעה ברכבה הפרטי לצורך חלוקת עלונים באזורים שונים.
דרישתה להחזרי נסיעות הוגשה בחוסר תום לב
מנגד טענה המעסיקה כי התובעת לא פוטרה, אלא בחרה להתפטר משיקוליה שלה, וציינה כי לאורך השנים העובדת קיבלה החזר הוצאות נסיעה לפי חישוב של 0.5 שקלים לק"מ, ובהתאם לדיווחים שמסרה. הנתבעת הוסיפה כי העובדת מעולם לא הלינה על כך, ולפיכך דרישתה זו היא חסרת תום לב.
לאחר שמיעת טענות הצדדים הגיע בית הדין למסקנה כי התובעת פוטרה בעקבות מחלוקת על החזרי הוצאות נסיעה, ובשל הויכוח עם המנהל נשלחה לביתה ללא הגבלת זמן. בהמשך התובעת זומנה לשיחה עם מנכ"ל החברה, אשר ביקש ממנה להימנע מנסיעות במכוניתה ולעבור לנסוע בתחבורה ציבורית. על כן מדובר בהרעה בתנאי עבודה, המזכים את העובדת בפיצויי פיטורין.
התובעת תפוצה בסך של 17,500 שקלים
עוד קבע בית הדין כי התובעת אשר בחרה משיקוליה לבצע את העבודה ברכבה הפרטי, לא הוכיחה כי היא זכאית להחזר הוצאות שימוש ברכבה הפרטי ולהחזר הוצאות נסיעה, והיא קיבלה את ההחזר על פי מה שסוכם בין הצדדים בחוזה עבודה. ועל כן התביעה לסעד זה נדחתה.
בסופו של דבר קבע בית הדין כי הנתבעת תשלם לתובעת פיצויי פיטורין בסך 10,000 שקלים, תמורת הודעה מוקדמת בסך 2,500 שקלים, ובנוסף תשלם דמי חגים ופדיון חופשה. בסך הכל התובעת תפוצה בסך של 17,500 שקלים.
ס"ע 40510-03-12