האם המזכירה זכאית לפיצויים בגין התנכלות?

דרגו את המאמר

מזכירה שעבדה כשנה וחצי בחברה העוסקת בציוד חשמלי תבעה 50,000 שקל בגין התנכלות ופיטורין שלא כדין בשל היעדר שימוע. בית דין האזורי לעבודה בירושלים דן בנסיבות סיום העסקת התובעת ונדרש להכריע האם היא זכאית לפיצויים.

התובעת עבדה כמזכירה החל ממרץ 2008 ועד אוקטובר 2010. כאשר התחילה לעבוד סוכם בעל פה בין הצדדים, ללא מתן הודעה בכתב, על שכר התחלתי של 4,200 שקל לחודש, תמורת חמישה ימי עבודה, וימי שיש לסירוגין, אחרי שלושה חודשים הועלה שכרה ל - 4,500 שקל.

המזכירה לא קיבלה שי לחג כשאר העובדים

בתחילת שנת 2009 נשלחה המזכירה מטעם העבודה לקנות חלב בסופר, במהלך הקניות היא החליקה ונפלה, ומאז לדבריה היא החלה לסבול מכאבי גב וראש, וחל שינוי ביחס כלפיה מצד הממונים עליה, בשל היעדרויות רבות בעקבות פציעתה.

ההתנכלות באה לידי ביטוי באי קבלת דמי חגים, כאשר שאר העובדים בחברה קיבלו בערב ראש השנה שי לחג, והצבתה באחת המשמרות בשולחן צדדי ללא מחשב.

עוד טענה כי לפני שיצאה לחופשת לידה במהלך שנת 2009 היא קיבלה הלוואה מהמעסיק, אך הוא ניכה לה את החזר ההלוואה במספר תשלומים מצומצם ממה שהוסכם. במקרה נוסף היא קיבלה את משכורתה בעשירי לחודש ולא בראשון לחודש כמקובל בחברה.

העובדת נשלחה הביתה מאחר ולא הציגה אישור מחלה

באמצע חודש אוקטובר התובעת הגיעה לחברה לאחר מספר ימים שנעדרה, ללא אישור מחלה. באותו יום היא הקליטה את הממונה עליה אשר ביקש ממנה אישור רפואי על כך שהיא בריאה ויכולה לשוב לעבודה, המזכירה סירבה להציג אישור והממונה אמר לה לעזוב את המקום. מאז מועד זה לא עבדה יותר.

מנגד הכחישה הנתבעת את ההתנכלויות המיוחסות לה, וטענה כי מדובר במקרה חד פעמי בו לא קיבלה את השכר במועד, וכי בעת חלוקת שי לחג, התובעת היתה חולה, לכן לא קיבלה אותו. לגבי המשמרת בו הוצבה בשולחן צדדי ללא מחשב, טענה כי שוב מדובר במקרה חד פעמי, מתוך אילוצים שנבעו באותה משמרת.

כמו כן, לטענת הנתבעת לא היה קשר בין הנפילה שלה בסופר, לכאבי הגב והראש, אשר סיפקו לה עילה להיעדר פעמים רבות. בחודש האחרון לעבודה, התובעת נעדרה ללא הצדקה, וללא אישורי מחלה, על כן הממונה עליה איבד את סבלנותו והורה לה לשוב עם אישור המעיד כי היא בריאה ויכולה לתפקד בעבודתה.

התובעת תפוצה בסך של 17,450 שקל

לאחר שמיעת טענות הצדדים, הגיע בית הדין לכלל מסקנה, כי לא מדובר בהתנכלות, המצדיקה פיצויים. עם זאת נקבע כי התובעת פוטרה לאלתר ללא מתן הודעה מוקדמת וללא עריכת שימוע כדין, שיאפשר לה להשמיע את טענותיה.

בסופו של דבר נקבע כי הנתבעת תשלם לתובעת סך של 11,500 שקל בגין פיצויי פיטורין, סך של 4,450 שקל בגין דמי הודעה מוקדמת ובנוסף תקבל סך של 1,500 שקל בגין אי מתן הודעה לעובד.

ס"ע 12625-05-12