עובד ניקיון התפטר מכיוון שלא קיבל תשלום עבור שעות נוספות
דרגו את המאמר |
|
התובע הועסק כעובד ניקיון במרכז קניות מסחרי במרכז הארץ במשך כשנתיים ועבד במשמרות לילה. לאחר שבקשותיו החוזרות לתשלום שכר בגין שעות נוספות וביצוע הפרשות לגמל, נדחו על הסף, הוא נאלץ להתפטר מעבודתו.
המעסיק הודיע כי לא ישלם לעובד עוד שקל אחד נוסף מעבר למשכורת
לדברי התובע, המעסיק מסר לו חד משמעית כי לא יקבל תשלום מעבר לשכר הגלובאלי המשולם לו וכי אם הדבר אינו נראה בעיניו הוא רשאי לעזוב. לנוכח דחיית בקשתו והסירוב לשלם לו את התוספות המגיעות לו כדין, התובע הודיע על התפטרותו בחודש ספטמבר 2011, ומסר להנהלת הקניון הודעה מוקדמת של 30 יום. המנהל הבהיר לו שהוא אינו זקוק לו יותר והורה שלא להגיע עוד לעבודה.
בנסיבות אלה העובד הגיש תביעה כנגד הנהלת הקניון לבית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו, ודרש לקבל תמורה בגין עבודה בשעות נוספות, פיצויי פיטורין, זכויות סוציאליות ופיצוי בגין אי מתן תלושי שכר.
התובע עבד במשמרות לילה קבועות
במסגרת עבודתו, התובע הועסק כפועל ניקיון במתכונת קבועה של ששה ימי עבודה בשבוע, שאת כולן ביצע במשמרות לילה, החל מהשעה 23:00 עד לשעה 07:00 בבוקר. עבור תקופה זו שולם לו שכר גלובלי בסך של 6,000 שקל נטו, שאינו כולל תשלום עבור שעות נוספות.
לאחר כשנה הוא הועסק במשרה חלקית, שכללה שלוש משמרות בשבוע, ביניהן: משמרת לילה אחת, משמרת יום ומשמרת בשבת. עבור התקופה השנייה הוא קיבל שכר שעתי בסך 25 שקל לשעה. בשלושה החודשים האחרונים להעסקתו בקניון, הוא חזר לעבוד במתכונת הקודמת של משרה מלאה במשמרות לילה.
הנתבעת לא הציגה את רישומי שעות העבודה
מטעם הנתבעת העיד סמנכ"ל החברה, שטען כי הוא לא פיקח באופן אישי על שעות העבודה ולא הציג בפני בית הדין את פנקס שעות העבודה. הנתבעת לא זימנה למתן עדות את האחראי הישיר שהיה הממונה על עבודת התובע, על כן גרסתו של העובד בנוגע להיקף העסקתו התקבלה.
מתלושי השכר עלה כי התובע לא זוכה בתשלום עבור שעות נוספות, בניגוד לחוזה העבודה שנחתם בין הצדדים, על כן נקבע כי הוא זכאי לתשלום עבורן בסך של 13,599 שקל. עוד נקבע כי התובע הועסק בימי החג, על פי דרישת הנתבעת ולא על פי בחירתו האישית, על כן הוא זכאי לסך של 1,000 שקל בגין לתשלום דמי חגים.
האם מדובר בהרעה בתנאי ההעסקה?
בנוגע לפיצויי הפיטורין, טענה הנתבעת כי התובע לא התריע בפניה על הרעה בתנאי העסקתו, או על נסיבות אחרות שבגינן אין לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו. לטענתה, הוא התפטר מסיבות אישיות שאינן קשורות כלל לתנאי העבודה.
התובע טען מנגד כי הוא התפטר בשל הרעה בתנאי ההעסקה ובשל הפרה מתמשכת של תנאי העבודה, על כן התפטר כדין מפוטר והוא זכאי לפיצויי פיטורין.
מאחר והוכח כי התובע לא קיבל את כל הזכויות והתשלומים המגיעים לו, קיבל בית הדין את גרסתו וקבע כי הוא זכאי לפיצויי פיטורין בסך של 9,470 שקל.
בסופו של דבר נקבע כי הנתבעת תשלם לתובע סך של 36,043 שקל, הכולל פיצויי פיטורין, פיצוי בגין אי הפרשה לקרן הפנסיה, עבודה בשעות נוספות ובחגים ודמי נסיעות. בנוסף הנתבעת תשלם עוד 3,000 שקל בגין הוצאות משפט.
ס"ע 20896-09-11