חישוב הפרשי שכר למלצרית שפוטרה

דרגו את המאמר

מלצרית במסעדה באור יהודה הרוויחה את שכרה מהטיפים שמסרו לקוחות המסעדה. סך כל הטיפים נאספו בקופה ראשית ובסיומה של כל משמרת, חולקו למלצרים לפי היקף שעות העבודה. בתלוש השכר צוין שכר מינימום ולא הסכום המלא של הטיפים.

בעקבות פיטוריה מהמסעדה טענה המלצרית כי היא זכאית להפרשי שכר מינימום, בעקבות הפער בין הסכום שהרוויחה בפועל, לבין הסכום שנרשם בתלושי השכר. בית דין האזורי לעבודה בתל אביב - יפו נדרש להכריע האם המלצרית זכאית להפרשי שכר מינימום והאם היא פוטרה מהמסעדה כדין.

סכום הטיפים עלה ברוב המקרים על שכר המינימום

התובעת הועסקה במסעדה במשך שתי תקופות. בתום התקופה הראשונה היא התפטרה לרגל נסיעה לחו"ל והתקופה השנייה נמשכה כ- 14 חודשים, והסתיימה בעקבות פיטוריה. עיקר עבודתה במסעדה היה במלצרות, היא הרוויחה 21 שקל לשעה, כאשר השכר שולם לה מהטיפים שהשאירו לה ישירות הלקוחות. במידה והטיפים עלו על שכר המינימום, היא לקחה את היתרה לעצמה.

לדבריה, הנהלת המסעדה רשמה את הסכום שהרוויחה והיקף השעות של כל משמרת. בנוסף היא עבדה גם כברמנית ועוזרת מטבח ושכרה בתפקידים אלה עמד על 23 שקל לשעה, ללא טיפים.

מנהל המסעדה מסר את מכתב הפיטורין והודיע כי היא מפוטרת לאלתר

התובעת טענה כי היא קיבלה באופן קבוע מהלקוחות סכומים הגבוהים מאלה שנרשמו בתלושי השכר, לכן היא זכאית להפרשי שכר מינימום. עוד טענה כי פיטוריה בוצעו שלא כדין, ללא שימוע. לדבריה, היא פוטרה בסוף המשמרת, באופן משפיל ופוגע, ללא כל התראה מוקדמת. המנהל קרא לה לצאת משטח המסעדה ומסר לה במגרש החנייה מכתב פיטורין. המנהל הודיע לה כי היא מפוטרת לאלתר.

בתלוש השכר האחרון בחודש אפריל 2011, התובעת קבלה פיצויי פיטורין בסך של 3,552 שקל וחלף הודעה מוקדמת בסך של 1,636 שקל. הפיצויים חושבו בהתאם לשכר המינימום.

ההנהלה פעלה בהתאם להנחיות של רואה חשבון

לטענת הנתבעת היא ניהלה "נוהל תשר מסודר", בהתאם להנחיות של רואה חשבון. בתלושי השכר נרשמו סכומי הטיפים תחת הרכיב "תשר מזומן", לפי היקף השעות ושכר המינימום. במקרים בהם המלצרים לא הגיעו לשכר המינימום היא נהגה להשלים את הסכום. כמו כן, הסכומים העודפים מהטיפים נמסרו למלצרים בתום כל משמרת.

הנתבעת הוסיפה כי כל העובדים קיבלו בסוף כל חודש תלוש משכורת. בתלושי השכר לא נרשם סכום הטיפים שקיבל כל מלצר בפועל במלואו, אלא שכר המינימום בלבד. לטענתה, התובעת הסכימה להסדר הזה, במהלך כל תקופת העסקתה במסעדה. עוד דיווחה הנתבעת כי ההפרשות לפנסיה ותשלומי ביטוח לאומי בוצעו מהסכום שנרשם בתלוש השכר, ולא לפי סכום הטיפים המלא.

האם שיחת הבירור נחשבה לשימוע?

בנוגע לפיטורין, טענה הנתבעת כי מנהל המסעדה שוחח עם המלצרית, כשבועיים לפני שנמסר לה מכתב הפיטורין. במהלך השיחה המנהל הסביר לה כי אם לא תשנה את התנהגותה, שכללה הערות פוגעניות לסגל העובדים וזלזול בהוראות האחראי משמרת, בשל היותה עובדת ותיקה, היא לא תוכל להמשיך לעבוד במסעדה. מנגד טענה התובעת כי במהלך השיחה לא הועלתה האפשרות של פיטורין והיא כלל לא ידעה שמדובר בשימוע.

התובעת אינה זכאית להפרשי שכר מינימום

בית הדין קבע כי הסכומים שקיבלה המלצרית בתום כל משמרת, בגובה שכר המינימום הוא השכר ששולם לה מהמעסיק, על פי הסכמתה, לכן היא אינה זכאית להפרשי שכר מינימום. עוד קבע כי במהלך שיחת הבירור שביצע המנהל עם המלצרית, הוא לא הבהיר לה כי הוא שוקל לפטר אותה. בעקבותיה המלצרית לא שנתה את התנהגותה ומצאה עצמה מפוטרת לאחר זמן קצר, מבלי שניתנה לה האפשרות להביע את עמדתה.

בנסיבות אלה קבע בית הדין כי הנתבעת תפצה את התובעת בסך של 2,530 בשל העדר שימוע כדין, ותשלם פיצוי בגין הפרש הפרשות פנסיוניות בסך של 473 שקל.

ס"ע 35434-06-11