האם התקיימו יחסי עובד מעביד בין מנהל המכירות באינטרנט לחברה שהעסיקה אותו?
| דרגו את המאמר |
|
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב - יפו נדרש להכריע האם מנהל המכירות שהנפיק חשבוניות בתמורה לעבודתו בחברה שעוסקת במסחר אלקטרוני באינטרנט, הינו שכיר או עצמאי והאם התקיימו בין הצדדים יחסי עובד מעביד.
בעקבות סיום היחסים עתר העובד לתשלום פיצויים
מנהל המכירות הועסק במשך ארבע שנים בתפקידי ייבוא וייצוא של מכירה סיטונאית אצל הנתבעת, שהינה בעלת עסק מכירה ללקוחות קמעונאיים באמצעות אתר אינטרנט. בין הצדדים נחתם הסכם עבודה, שכלל 66 שעות עובדה בחודש, במשמרות שבועיות קבועות.
בחודש מרץ 2012 החברה הודיעה לעובד על הפסקת ההתקשרות ביניהם. בעקבות הפסקת העסקתו פנה העובד לבית הדין לעבודה, בטענה כי הוא זכאי להפרשות לפנסיה וזכויות סוציאליות נוספות עבור ארבע שנות עבודתו בחברה ועתר לפיצוי בגין פיטורין שלא כדין וללא הודעה מוקדמת.
התובע ניהל במקביל לעבודתו מספר עסקים עצמאיים
מנגד טענה הנתבעת כי לפי הסכם העבודה שנחתם באוגוסט 2008, התובע לא היה עובד שכיר שלה. החברה ציינה כי הציעה לו לעבוד אצלה כשכיר מספר פעמים, אך הוא סירב מכיוון שבמקביל עסק בתחומים נוספים. בין היתר הוא עבד כמדריך צלילה בסופי שבוע, היה יבואן של תיקים מספרד והקים עסק פרטי של יבוא וייצור ציליות.
הנתבעת הוסיפה כי השכר ששולם לתובע נקבע על פי העמלות שהרוויח בגין המכירות והוא ניהל את ספריו כעצמאי ושילם בעצמו את המיסים. על החשבוניות שהנפיק הוא רשם "שירותים" ולא שכר או משכורת.
מתוך הדו"חות השנתיים שצורפו לכתב התביעה עלה כי בשנים הרלוונטיות עיקר הכנסותיו של התובע היו מעסקיו הפרטיים. כמו כן, התובע השתמש במחסני החברה לצורך אחסון הצילונים של העסק הפרטי שלו, ואף ניהל קשרים עסקיים בין עסקיו הפרטיים לחברה.
האם חל פיקוח על מסגרת עבודתו של התובע?
הנתבעת ציינה כי היא לא אסרה על התובע להתעסק בענייניו הפרטיים במסגרת שעות עבודה, אך בכדי לעמוד בתנאי הסכם העבודה, הוא נדרש להחתים כרטיס נוכחות. התובע היה רשאי להגיע בשעות הנוחות לו והוא היה יכול לעבוד מכל מקום שבו יש מחשב וחיבור לרשת אינטרנט.
התובע טען מנגד כי במהלך עבודתו נשלחו אליו מיילים והנתבעת השגיחה על שעות העבודה. בית הדין התרשם כי חל פיקוח על מסגרת העבודה באופן חלקי בלבד.
בית הדין קבע כי התובע לא הצליח להוכיח את קיומם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, ואת עצם מעמדו של עובד הנתבעת כשכיר. אך עם זאת במקרים מסוימים הפסיקה קבעה כי נותני השירות, או עובדים המבצעים עבודה חלקית לאורך זמן, זכאים לזכויות מגן ולפיצויי פיטורין בעת ניתוק הקשר עם הגוף ששכר את שירותיהם.
התביעה בגין פיצויי הפיטורין התקבלה ונקבע כי הנתבעת סיפקה לתובע מקור הכנסה משמעותי, לכן היא תפצה אותו בסך של 24,858 שקל בעקבות הפסקת ההתקשרות בין הצדדים. בנוסף הנתבעת תישא בהוצאות שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בסך של 2,200 שקל.
ס"ע 27992-04-12