האם מלווי ההסעות של החינוך המיוחד פוטרו שלא כדין?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 1.0 מתוך 5

קבוצה של 16 עובדים שהועסקו על ידי חברת כוח אדם ועיריית אלעד כמלווים להסעות בחינוך המיוחד, פוטרו מעבודתם ועתרו לפיצויים, בגין פיטורין שלא כדין וללא שימוע. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב - יפו, נדרש להכריע האם התובעים זכאים לפיצויים ומי אחראי לפצות אותם.

המלווים מסרו לעירייה דו"ח שעות מרוכז בסוף כל חודש

התובעים הועסקו באופן קבוע במשך ששה ימים בשבוע ובשעות קבועות. בבוקר הם היו מלווים את התלמידים בהסעות למוסד הלימודים, והיו חוזרים בתחבורה ציבורית בשעות הצהריים, על מנת ללווות את התלמידים מהמוסד בחזרה לביתם ביישוב. סידור העבודה נקבע על ידי רכזי ההסעות מטעם העירייה ומדי חודש התובעים מלאו דוחות בנוגע לשעות העבודה, על גבי טופס של העירייה ומסרו אותם לרכז ההסעות בעירייה. חברת כוח האדם, לא התערבה כלל בעבודה ולא חלקה לעובדים הוראות נוספות, אך היא זו שהעבירה להם את המשכורות.

התובעים טענו כי יש לראות הן בחברת כוח אדם והן בעירייה כמעסיקות במשותף, אך עם זאת חברת כוח האדם טענה כי היא שמשה כצינור לתשלום השכר בלבד והעירייה היא המעסיקה הבלעדית, אולם העירייה טענה כי המעסיקה הבלעדית היא חברת כוח האדם.

חברת כוח האדם זכתה במכרז העירייה לספק עבורה עובדים זמניים

בחודש נובמבר 2006, נחתם חוזה בין העירייה לבית חברת כוח האדם, בו סוכם כי החברה תספק שירותי כוח אדם זמניים לעירייה למשך שלוש שנים, לצורך ליווי הסעות של תלמידים מהחינוך המיוחד. במסגרת ההסכם הוחלט כי החברה תישא בכל ההוצאות והתשלומים של העובדים עד לחודש נובמבר 2009. ביוני 2008 קבלו התובעים מכתב פיטורין מחברת כוח האדם בנוגע לסיום העסקתם.

העובדים המפוטרים זומנו לפגישה בעירייה, על מנת לבחון את האפשרות לשלב אותם בחברת כוח אדם אחרת, אך בעוד שהיקף המשרה לא השתנה, השכר שהוצע להם היה נמוך מהשכר שקבלו בחברה הקודמת. הורי התלמידים הפצירו בתובעים לקבל את ההצעה, נוכח הקשר הטוב שנוצר בינם לבין הילדים, ועל אף ההרעה בתנאים, חלק מהתובעים הסכימו לקבלה.

העירייה לא רצתה שהעובדים הזמניים יהפכו להיות עובדי העירייה

בעת הדיון המשפטי התברר כי הרקע להפסקת העבודה נבע מכניסתו לתוקף של חוק העסקת עובדים בידי קבלני כוח אדם בינואר 2008, ומרצונה של העירייה, להימנע מהעסקת התובעים כעובדי העירייה. עוד עלה כי גזבר העירייה פנה אל חברת כוח האדם בדרישה לשלוח מכתבי פיטורין לכל המלווים עד לסוף חודש מרץ 2008. העירייה טענה כי נסיבות הפסקת העסקת התובעים היו סבירות ואף הוצעה להם אפשרות לחזור לעבודה. וכן, התובעים לא הצליחו להוכיח כי נגרמו להם נזקים, בעקבות חילופי המעסיקים.

העירייה תפצה כל עובד שפוטר בסך 18,000 שקלים

בית הדין השתכנע כי המעסיקה האמיתית של המלווים היא העירייה בלבד, מאחר והתובעים היו נתונים לפיקוחה ופוטרו ביוזמתה. וקבע כי לתובעים לא בוצע הליך שימוע כדין, וההצעה שקיבלו לעבור לחברה אחרת, בתנאים פחותים בוצעה שלא בתום לב, על כן הם זכאים לפיצויים.
בנסיבות אלה קבע בית הדין כי העירייה בלבד תפצה כל אחד מהתובעים בסכום של 18,000 שקלים בגין פיטורין שלא כדין ותישא בהוצאות המשפט בסך 28,000 שקלים.

תע"א 9413/08, תע"א 9414/08
תע"א 9415/08, תע"א 9416/08
תע"א 9417/08, תע"א 9418/08
תע"א 9419/08, תע"א 9420/08
תע"א 9421/08