תביעה לתשלום פיצויים של עיתונאי נגד ידיעות אחרונות
| דרגו את המאמר |
|
תביעה נגד ידיעות אחרונות בגין התפטרות עקב הרעת תנאים
תביעה זו הוגשה לבית הדין לעבודה על ידי העיתונאי לתשלום הפרשי שכר ופיצויים בעקבות התפטרות לאחר הרעת תנאים מוחשית בתנאי העסקתו. גילת טען כי נאלץ הוא לעזוב את העיתון משום שהנהלת העיתון הקפידה להגביל את עבודתו העיתונאית מטעמים אינטרסנטיים ברורים.
העיתונאי, אשר עובד היום ביומון "ישראל היום", ניסה להגיע לפשרה ביחד עם "ידיעות אחרונות", דרך הליך גישור. משלא עלה בידם לעשות כן, עברה המחלוקת לבית הדין לעבודה. העיתונאי טען כי עזיבתו את העיתון נבעה מסירובו של הבעלים, נוני מוזס, לפרסם כתבות שכתב ובהן נחשפו עוולות ומעשי שחיתות שלטוניים לרוב.
קראו גם:
- פיטורין בעקבות סכסוך עם האחראי - האם פיטורין שלא כדין?
- התפטר עקב מצב בריאותי ויזכה לפיצויי פיטורין
- האם עובד יכול לתזמן פיטורים ולזכות בפיצויי פיטורין?
- תביעה לפיצויי פיטורין בעקבות הרעת תנאים במקום העבודה
פעמים רבות, לטענת העיתונאי, קיצר עורך העיתון את כתבותיו והכריח אותו להשמיט מהן תכנים. גילת נתן דוגמא את פרשיות חיים רמון ואהוד אולמרט, אשר ידועים כמקורבים לבעלי העיתון נוני מוזס, והביאו לחיכוכים קשים בין העורך לבינו. מכאן והלאה הייתה דרכו של גילת מחוץ למערכת העיתון – קצרה. לטענתו, הודר הוא באופן איטי אך מחושב, תוך שהדבר מהווה פגיעה אנושה במעמדו המקצועי בקרב ציבור העיתונאים והקוראים.
"בעל המאה רוצה להיות בעל הדעה"
לטענתו של העיתונאי, הופעלו עליו לחצים קשים מתוך מערכת העיתון, ומדובר במקרה בו בעל המאה מעוניין להיות גם בעל הדעה. גילת תיאר בכתב התביעה מקרה בו הגיע לידיו מידע פנימי רגיש ובו נאמר שפרקליט המדינה מעוניין לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה דאז – מר אהוד אולמרט.
לטענתו, הכתבה לא פורסמה בעמוד הראשי ועל כך הלין הוא באוזניו של שילה דה בר, עורך העיתון. גילת טען כי היה זה הקש ששבר את גב הגמל והוא הבין מדבריו של דה בר כי הוא מחוק מהעיתון ואין לו מה לחפש במערכת העיתון יותר.