www.ovdim.org.il

יחסי עובד מעביד בין שחקן כדורגל לבין קבוצה בליגה הרביעית, האמנם?

בל (ת"א) 6609-07-10

 

בישראל פועלות מספר ליגות לכדורגל. הליגה הבכירה הינה ליגת העל ובה מתמודדים מועדוני הכדורגל המפורסמים והוותיקים במדינה (הפועל תל אביב, בית"ר ירושלים, מכבי חיפה וכו'). ליגת המשנה, הליגה הלאומית, נחשבת אף היא לליגה מקצוענית לכל דבר ועניין. השחקנים בשתי הליגות הבכירות הינם שחקני כדורגל מקצוענים אשר הספורט הינו עבודתם העיקרית (למעט מספר שחקנים בליגה הלאומית).

 

      קראו עוד בתחום:

 

בנוסף, פועלות בישראל גם ליגות נמוכות יותר. האם שחקנים בליגות אלה, אשר מחזיקים בדרך כלל בעבודה נוספת, הינם עובדים שכירים של העמותה המפעילה את המועדון בו הם רשומים? סוגיה אשר זהו עניינה הונחה לפתחו של בית הדין לעבודה. השאלות אשר עמדו על הפרק במקרה דנן היו:

 

  1. האם שחקן בקבוצת כדורגל המשחקת בליגה הרביעית בישראל היה עובד שכיר של העמותה המפעילה את הקבוצה? האם התקיימו בין הצדדים יחסי עובד מעביד?
  2. כפועל יוצא מכך, האם השחקן היה צריך להיות מבוטח בביטוח הלאומי והאם הוא היה זכאי לדמי פגיעה בגין פציעות באימונים?

 

התובע במקרה דנן היה שחקן כדורגל פעיל בקבוצה המשחקת בליגה א' דרום. במהלך אימוני הקבוצה, התובע נפצע פעמיים בברכיו. למרות שבין הצדדים לא נחתם חוזה עבודה, התובע טען כי הוא היה עובד שכיר של הקבוצה. דהיינו, לדבריו, הקבוצה הייתה צריכה לשלם עבורו ביטוח לאומי. התובע טען כי פציעותיו היו בגדר תאונות עבודה. מנגד, הקבוצה הכחישה את קיומם של יחסי עבודה בין הצדדים.


האם התקיימו יחסי עובד מעביד?


התובע טען, ובית הדין לעבודה קיבל את טענותיו, כי למרות שלא נערך חוזה עבודה בינו לבין הקבוצה, היה צריך לבחון את טיב היחסים על בסיס מה שהתנהל בפועל. בחינה זו נעשתה על פי המבחנים שהותוו לשם כך בפסיקה. בית הדין לעבודה הסכים עם התובע גם לגבי הטענה כי לא קיימת הלכה גורפת בדבר העדר קיומם של יחסי עובד מעביד בין שחקני כדורגל לבין קבוצות בליגות נמוכות וחובבניות. עם זאת, תביעתו נדחתה לגופה לאחר שנקבע כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין העמותה לבינו. אי לכך, נקבע כי העמותה לא הייתה צריכה לשאת בדמי ביטוח לאומי. לכן, הביטוח הלאומי לא היה חייב בתשלום דמי פגיעה לתובע.


ראשית, בית הדין לעבודה ציין כי הליגה בה התובע שיחק כדורגל, דהיינו - הליגה הרביעית, לא מוגדרת כליגה מקצוענית אלא כליגה חובבנית בלבד (זאת בניגוד לשתי הליגות הבכירות). היות ומדובר בליגה חובבנית, השחקנים לא היו מחויבים כלפי הקבוצה מבחינת הגעה לאימונים. מנהל הקבוצה העיד כי למרות שהתקיימו ארבעה אימונים בשבוע, השחקנים הגיעו אליהם על פי רצונם וללא מחויבות כלפי המועדון.


כמו כן, כל השחקנים לא ראו בכדורגל כקריירה. הודגש כי התובע עצמו עבד במקביל במשרה מלאה בבנק. זאת ועוד, בית הדין לעבודה קבע כי התובע לא הוכיח פיקוח ושליטה עליו מצד הקבוצה. הוא לא חויב להגיע לאימונים והיה יכול לעבור לקבוצה אחרת על בסיס פרוצדורה מנהלית פשוטה.


לא שולם שכר, לא סופקו תלושי שכר


אחד הסממנים הבולטים ביותר מבחינת קיומם של יחסי עבודה בא לידי ביטוי בסוגיות השכר. אין ספק כי התנאי הבסיסי והמרכזי ביותר מבחינת יחסי עובד-מעביד הוא תשלום תמורה בגין תפוקה. דהיינו, תשלום שכר וזכויות סוציאליות בעבור עבודה. במקרה דנן, התובע לא חתם על חוזה עבודה, לא קיבל תלושי שכר, לא חתם על טופס 101 והוכח למעשה כי הוא שיחק בקבוצה על בסיס וולונטארי. התובע טען כי הוא קיבל את שכרו במזומן והוא לא ידע שהוא צריך לקבל תלושי שכר מסודרים. בית הדין לעבודה קבע כי אין ספק שמדובר ב"היתממות לשמה". נקבע כי "קבלת תלוש שכר איננה אלא דבר בסיסי ואלמנטארי ולא מדובר כלל בבירוקרטיה סבוכה שהעובד איננו מבין בה".


זאת ועוד, התובע עבד במקביל בבנק, בהיקף של משרה מלאה. דהיינו, הוא ידע היטב מהם תלושי שכר ומהי משמעותם. בנוגע לתשלום אשר שולם לו בפועל, מנהל הקבוצה אמר כי מדובר היה בסך הכל בדמי נסיעה למשחקים ולאימונים, הא ותו לא. לכך ניתן להוסיף כי התובע שיחק בפועל בקבוצה במשך כארבע שנים, עד לפציעתו, אך מעולם לא קיבל ו/או תבע פיצויי פיטורים, זכויות סוציאליות וכדומה.


בית הדין לעבודה הוסיף וציין כי התובע לא הוצג על ידי העמותה כעובד של מועדון הכדורגל לאורך השנים. לא שולם בגינו מס הכנסה, ומן הסתם לא מס בריאות או ביטוח לאומי. כמו כן, כפי שצוין לעיל, התובע החזיק בעבודה נוספת. לסיכום, נקבע כי לא התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים. אי לכך, ככל שהתובע היה זכאי לפיצויים בגין פציעתו (שהצריכה שני ניתוחים בברכיים), הוא היה צריך לפנות לחברת הביטוח שביטחה אותו או את העמותה, ולא לביטוח לאומי.
 

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

מאמרים נוספים בתחום

סוגי עובדים

אלו סוגי עובדים קיימים בהקשר של יחסי עובד מעביד? 

פרילנסר

מיהו פרילנסר? מה הזכויות שלו? מתי יחשב פרילנסר כעובד רגיל? פסקי דין, מאמרים ופניה אל עורכי הדין באתר ... 

מועסקים חריגים

חייל, שוטר, מתלמד, חבר עירייה, דירקטור, מתנדב ... מה הזכויות שלך? 

עצמאי - דרכי זיהוי

האם העובד הוא עצמאי? איך מזהים עצמאי? פסקי דין, מאמרים ופניה אל עורכי הדין באתר ... 

חברות כוח אדם או מזמין השירות, מי המעביד בפועל?

חברות כוח אדם - מיהו המעביד האם חברת כוח האדם או המשתמש בפועל ? 

בחירת עורך דין דיני עבודה, ייצוג עובדים, מעבידים

חיפשת עורך דין העוסק בתחום העובדה? איך לדעת מי המתאים ביותר לטיפול בעניינך? 

דיני עבודה - עורך דין

פגעו בזכויותך ? סובל מהרעת תנאים ? לא קיבלת את המגיע לך ? עורכי דין, פסקי דין ומאות מאמרים בפורטל העובדים ... 

פסקי דין - דיני עבודה

מאות פסקי דין בתחום המשפט בעבודה ... דע מה בית הדין פסק במקרים דומים לשלך ... 

העסקת עובדים זרים

החוק מחייב גם את המעסיק בפועל, ולא רק את חברת כח האדם/תיווך כח אדם בקיום דרישות קפדניות לגבי כל העסקת עובד זר, אפילו באופן חד פעמי... 

חישוב פיצויי פיטורין

איך יחושבו פיצויי פיטורין ? השיטה הבסיסית לחישוב פיצויי פיטורין ... 


חיפשת עורך דין? לתאום פגישת יעוץ בעלות מוזלת לחץ/י: עורך דין דיני עבודה

 

מס הכנסה מחזיר כספים, מה איתך? לחץ/י החזרי מס

חשבת על תואר ראשון? לימודי תעודה? לחץ/י לימודים


תגיות: זכויות עובד זר, עובד שכיר, עובד זמני, עלות עובד, ביטוח עובדים, עובד בשכר, בן עובד, עובד קבלן,
המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.