www.ovdim.org.il

זכויות יוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובד, מי הבעלים?

דרגו את המאמר
  התקבלו 5 דירוגים בציון ממוצע: 4.0 מתוך 5


הכלל בדיני זכויות היוצרים הינו, שהיוצר הינו הבעלים המוסרי והחוקי ביצירתו. על אף זאת, בסעיף 5(1)(ב) לחוק נקבע סייג לזכות במקרה והיה המחבר עובד אצל אדם אחר עפ"י חוזה שירות והיצירה נעשתה תוך כדי עבודתו אצל אותו אדם הרי, באין הסכם הקובע את ההיפך, יהא האדם שהעביד את המחבר הבעל הראשון של זכות היוצרים.

 

זכויות יוצרים בבעלות המעביד, אימתי?

סעיף זה קובע מספר תנאים מצטברים, אשר בהתקיימם הבעלות בזכות היוצרים ביצירה תהא בידי המעסיק. להלן התנאים :

 

  1. היוצר הינו עובדו של אדם אחר.
  2. על פי חוזה שירות.
  3. היצירה נעשתה תוך כדי עבודתו אצל אותו אדם.
  4. אין הסכם הקובע ההיפך.

כיצד מכריע בית המשפט?

 

באשר לתנאים הראשון והשני יבחן השופט האם התקיימו בין הצדדים יחסי עובד מעביד לפי מבחני הפסיקה.  בהתאם להתפתחות אשר חלה בדיני העבודה נקבע כי המבחן הראוי לקביעת מהות היחסים שבין היוצר למעסיק הינו מבחן ההשתלבות חלף מבחן הפיקוח. על כך מציינת פרזנטי, כדלקמן:

בפסיקה נדונו מספר מקרים בהם עלתה שאלת יחסי עובד מעביד בהקשר של דיני קניין רוחני ותעשייתי. בפסיקה נקבע, כי המבחן היחיד לקביעה אם מדובר בחוזה שירות הוא מבחן המרות והפיקוח. מאוחר יותר נטו בתי הדין לעבודה לכיוון של מבחן ההשתלבות כדי לבדוק האם אכן מדובר בעובד על פי הגדרת החוק או בקבלן עצמאי".

התנאי השלישי הינו התנאי בו הפסיקה כמעט ולא דנה, אולם הינו משמעותי ביותר. ככלל קובע תנאי זה שהיצירה בה יזכה המעסיק בבעלות בזכות היוצרים הינה זו אשר נוצרה "תוך כדי עבודתו" של היוצר. יובהר כי תנאים אלו הינם תנאים מצטברים, ועל כן בבוא בית המשפט לדון במשמעות התנאי השלישי, הרי שעניינו בעובד אשר מתקיימים בינו לבין מעסיקו יחסי עובד-מעביד. סוגיה זו נדונה על ידי גרינמן בספרו, וכך כתב:

"יש לזכור, שהזכויות שייכות למעביד רק אם היצירה "נעשתה תוך כדי עבודתו" של העובד אצל אותו מעביד. אין ספק, שהזכויות ביצירה שחיבר עובד בזמנו החופשי, כגון בהפסקת הצהריים שלו או בביתו לאחר העבודה, וללא קשר לעבודתו, לא יהיו של המעביד. אולם נראה, כי משמעותו של המונח "תוך כדי" אינה מצטמצמת למימד הזמן, אלא מתייחסת גם, ובעיקר, למטרת היצירה, באופן שיצירה תיחשב כיצירה שנוצרה בידי עובד בזמן העבודה, רק אם היא נוצרה למטרותיו של המעסיק" (שם, ע’ 245). 

אשר לתנאי הרביעי, בניגוד להסכם להעברת זכויות יוצרים, שצריך להיות בכתב, הרי שבין עובד למעביד יכול להיות הסכם בע"פ ואף הסכם בהתנהגות (ראו: גרינמן, ע’ 246, 285).

 

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - יעוץ משפטי

עובד אשר הואשם על ידי חברת החשמל בגניבה יקבל פיצויים בגין הוצאת לשון הרע... 

האם בית הדין הארצי לעבודה הכשיר באופן עקיף את הדיון בנפוטיזם בנמל אשדוד כדיון לגיטימי בין ועד העובדים לדירקטוריון הנמל? 

האם בית הדין לעבודה יפסוק פיצויים לטובתו של מעסיק בגין גניבת עין ופרסום תיאור כוזב באתר אינטרנט? 

האם ניתן להרשיע עובד ציבור בגין סיוע לארגון פשיעה? בית המשפט קבע כי התשובה לכך חיובית... 

מהו צו למתן שאלון בבית הדין לעבודה? האם ניתן לבקש צו כגון דא במסגרת הליכים בבית הדין לעבודה? 

הגשת תביעה נגד שגרירות זרה על ידי עובד ישראלי. האם השגרירות נהנית מחסינות כריבון זר? 

האם ניתן לבקש חשיפת מידע מרשות מכוח חוק חופש המידע, וזאת למרות מניע כלכלי? 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.