תשלום הפרשי שכר בגין הפחתת משכורת ללא הסכמה מצד העובדים
דרגו את המאמר |
|
אגודת ישראל תשלם הפרשי שכר בגין הפחתת שכר גננות למינימום ללא הסכמה
רשת הגנים של אגודת ישראל הינה עמותה רשומה אשר מעניקה שירותי חינוך לגיל הרך במגזר החרדי. מזה שנים שהרשת נמצאת בקשיים כלכליים ולמעלה מהעשור היא מנסה לפעול בצעדי הבראה שונים אך לשווא. גרעונה של הרשת עומד כיום על כ-130 מיליון שקלים.
בשנת 2003, במסגרת צעדי הבראה, קיצצה הרשת בשכרם של העובדים בעשרה אחוזים. כמו כן, הוחל קיצוץ רוחבי ברשת אשר כלל הקפאת גמולי השתלמות, קיצוצי רוחב בהוצאות הרשת וכדומה. לאור מצבה של הרשת, אשר לא השתפר חרף הקיצוצים, מונה לה בשנת 2006 חשב מלווה ובנובמבר 2008 נחתם בינה לבין משרד החינוך הסכם הבראה.
הסכם, אשר נקבע לשלוש שנים, קבע כי כל הטבות השכר שהיו לעובדים יבוטלו, ושכרם יעמוד על שכר מינימום. בהסכם נקבע כי תנאי כניסתו של סעיף זה לתוקף הינו חתימת העובדים על הסכמה להפחתת השכר בכתב. הרשת כשלה במילוי התחייבויותיה ובעקבות כך הגיש ארגון הגננות בקשת צד בבית הדין והדברים הביאו לביטול ההסכם.
הפחתת השכר - "קונסטרוקציה משפטית מופרכת וצינית"
גננות הרשת קיבלו החל מחודש ספטמבר 2008 שכר מינימום, חרף העובדה שמדובר בגננות בעלות ותק אשר שכרן היה גבוה בהרבה משכר המינימום ששולם להם. אי לכך, הגננות פנו בתביעה לבית הדין לעבודה בעבור הפרשי השכר.
לטענתן, הן לא הסכימו להפחתה בשכרן ומעסיק אינו רשאי לפגוע בשכר עובדיו באופן חד צדדי. כמו כן, הטענה כי עובדות אשר לא הסכימו עם ההרעה בתנאי העסקתן, דינן כמפטרות, הוגדרה על ידי ארגון הגננות כ"קונסטרוקציה משפטית מופרכת וצינית".
קראו עוד בתחום:
- תביעה של גננות בחינוך החרדי לדמי הבראה
- משרד התמ"ת מביע תמיכה בגננות החרדיות המפוטרות באגודת ישראל
- האם אי גילוי הריון מהווה חוסר תום לב לקראת חתימת חוזה עבודה?
- האם ארגון עובדים? הכרעה בסכסוך בין ארגוני מורים
העמותה טענה להגנתה כי בחודש מאי 2008, חצי שנה לפני החתימה על ההסכם, נשלחו לכלל עובדי הרשת הודעות בנוגע לתנאי השכר בשנת הלימודים הבאה. הרשת טענה כי העובדים נדרשו לחתום על הסכם העסקה ואף ניתנה להם הודעה בנוגע לאפשרות לתיאום שימוע. עם זאת, טענות אלו לא החזיקו מים.
בבית הדין לעבודה הוצג מכתב כאמור ומדובר בלא פחות ממכתב פיטורים (יותר נכון – הזמנה לשימוע לפני פיטורין). בית הדין לעבודה קבע כי הרשת התנהלה שלא כנדרש, וזאת כאשר לא נקבעו לתובעות שימועים כדין בטרם הפחתת שכרם.
הרשת אמנם שלחה מכתב נוסף לתובועת, וממנו היא ביקשה ללמוד כי ניתנה הסכמה להפחתת השכר. עם זאת, מכתב זה לא הזכיר עניין זה כלל. מדובר אפוא במכתב אשר שיתף את העובדות בקשיים הכלכליים של הרשת, במאמצי ההבראה, ובכך שתנאי ההעסקה "תלויים בתוכנית ההבראה אשר תתגבש".
לסיכום, בית דין לעבודה קבע כי העובדות לא הסכימו במקרה דנן להפחית בשכרן ואין מחלקות כי השכר הרגיל לא שולם להם מזה שנתיים. גם קשייה הכלכליים של העמותה לא סייעו לה במקרה זה. עם זאת, הלכה פסוקה היא כי גם קשיים כלכליים אינם יכולים להצדיק מעשים של מעביד אשר אינו משלם לעובד את השכר המגיע לו.