www.ovdim.org.il

אפליה על רקע לאום בקביעת גיל מינימום לפנסיה בישראל, האמנם?

דרגו את המאמר

דחיית עתירות כנגד גיל המינימום לפנסיה


סק"כ 51/09 + סק"כ 52/09

 

הפנסיה בישראל מורכבת משלושה רבדים. הרובד הראשון הינו הרובד הסטטוטורי והוא מעוגן בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. מכוח רובד זה משולמות בישראל קצבאות זקנה וקצבת שאירים. הרובד השני הינו חסכון פנסיוני אישי וולונטרי אשר נרכש באופן ספציפי על ידי המבוטח. הרובד השלישי, והמרכזי מכולם הינו הביטוח הפנסיוני לעובדים שכירים. רובד זה מוסדר בחוזים אישיים, הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה ענפיים. הסדרים אלה אינם חלים על כלל העובדים במשק ועל כן עובדים רבים מצאו עצמם ללא חיסכון פנסיוני.

 

      קראו עוד בתחום:


במרוצת השנים נעשו מספר ניסיונות להסדיר את חובת הפנסיה על כלל העובדים במשק – בין אם על ידי הסכמים קיבוציים ובין אם על ידי חקיקה. בסופו של היום נחתם על ידי הסתדרות העובדים הכללית החדשה, ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, הסכם קיבוצי כללי (מסגרת) לביטוח פנסיוני מקיף במשק. במסגרת הסכם זה הוכרה לראשונה זכותם של כלל העובדים במשק לביטוח פנסיוני מקיף.


כמו כן, הוכרה גם זכותם של עובדים אשר משתייכים לענפי המלאכה, התעשייה, השירותים והעצמאיים, לביטוח כאמור. היקף תחולתו של ההסדר הקיבוצי נקבע על כלל העובדים במשק אשר לא נהנו מביטוח פנסיוני במסגרות אחרות. בנוסף, נקבעו גילאי מינימום לעניין זה – 21 לגברים ו-20 לנשים.


במקביל לכניסתו של ההסכם הקיבוצי לתוקף, יצא צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, וזאת לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957. צו זה הרחיב את ההסכם הקיבוצי על כלל המעסיקים והעובדים במשק, המאורגנים והלא מאורגנים, בכל מקום עבודה. גילאי המינימום נקבעו, כפי שניתן לשים לב, על פי תום השירות הצבאי בישראל. בעקבות קביעת הגילאים באופן זה, הוגשו עתירות של ארגונים השואפים לייצג את הציבור הערבי בישראל.

 

דחיית העתירות על הסף


בית הדין הארצי לעבודה דחה את עתירותיהם של הארגונים, עדאללה, סאוט אלעאמל, "בזכות" ו"אדווה", לשינוי גילאי המינימום לפנסיה בישראל. העמותות, אשר פועלות בין השאר למען האזרחים הערבים במדינת ישראל, ביקשו להפחית את גיל הפנסיה ל-18, הן עבור גברים והן עבור נשים. המדינה טענה כי דין העתירות להימחק על הסף וזאת בעיקר בשל שיהוי ניכר בהגשת העררים על צו ההרחבה, ואי מיצוי הליכים.


לטענת המדינה, הארגונים איחרו בהגשת העררים על פי המועד הקבוע בתקנות. נטען כי רק מספר חודשים לאחר כניסתו של ההסכם לתוקף, הודיעו הארגונים על התנגדותם לגילאי המינימום. בית הדין הארצי קיבל את טענת המדינה וקבע כי דין העתירות להידחות על הסף. עם זאת, ובשל חשיבותו של הנושא, הנשיאה ארד מצאה לנכון לדון בסוגיה לגופה. לדאבונם של הארגונים, גם כאן הייתה ידה של המדינה על העליונה והעתירות נדחו גם מבחינת תוכנן.


בית הדין לא יתערב בהסכמים קיבוציים אלא במקרים קיצוניים


הנשיאה ארד ציינה כי בתי הדין לעבודה אינם נוטים להתערב בתכנים ובנורמות אשר נקבעו בהסכמים קיבוציים ואשר הושגו לאחר משא ומתן קיבוצי. אי לכך, והיות וגילאי הפנסיה היוו חלק מההסכם הקיבוצי המקיף, הנשיאה קבעה כי סביר להניח שמדובר היה בסוגיה שנדונה במשא והמתן מתוקף האוטונומיה אשר הייתה נתונה לצדדים ליחסי העבודה. דהיינו, מדובר אפוא בהוראה אשר נכללה בהתאמה גם בצו ההרחבה, והושגה עליה הסכמה גם עם משרדי הממשלה הרלבנטיים (האוצר, המשפטים והתמ"ת).


כמו כן, הנשיאה ארד הדגישה כי שר התמ"ת איננו יכול להעניק לעובדים זכויות (נוספות או שונות) בצו הרחבה מעבר לזכויותיהם של האחרונים בהסכם הקיבוצי. אי לכך, קבעה השופטת, גם מעילה זו לא ניתן לקבל את עתירות הארגונים לשינוי גיל המינימום בצו ההרחבה, וזאת משום שהגיל נקבע במסגרת ההסכם הקיבוצי.


אפליה, האמנם?


הארגונים טענו, כמובן, גם לאפליה מחמת מגדר, גיל ולאום. בית הדין דחה טענות אלה וקבע כי אפליה כאמור לא הוכחה. הנשיאה ציינה בפסק דינה כי הגילאים אשר נקבעו בהסכם הפנסיה משקפים את התפיסה החברתית התרבותית בישראל ומהווים את הגיל העיקרי לכניסה לעבודה במשק הישראלי. אי לכך, נקבע כי קריטריון הגיל אשר הוסכם עליו במסגרת ההסכם הקיבוצי היה "ראוי ולגיטימי".


בנוגע לאבחנה בין גברים לנשים, גם כאן נדחו טענותיהם של הארגונים. "קריטריון הגיל שימש אפוא ככלי עזר על מנת להשיג את מטרתו ותכליתו של הסדר הפנסיה על כלל המשק. אי לכך, ניתן לראות כי נלקחו בעניינים אלה שורה של שיקולים כגון הגילאים הביולוגיים בהם עובדים צעירים בישראל נחשפים לראשונה לשוק העבודה, וזאת בהתאם למאפייני המשק המקומי", נכתב בפסק הדין, "כמו כן, ניתן לראות כי ההסכם התייחס באופן ברור למהותה של הזכות הפנסיונית והדבר ניכר גם בהסכמת הצדדים בנוגע לגילאי המינימום". מתן שנה נוספת לנשים, במסגרת ההסכם, לא עלתה כדי אפליה אסורה, קבע בית הדין. עסקינן אפוא באבחנה בשוני הביולוגי בין נשים ובין גברים ובמועד יציאתן של הנשים לעבודה בישראל.
 

לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח

פסקי דין וחדשות - אפליה בעבודה

מסעדה בנמל תל אביב סירבה להעסיק מלצר כי הוא ערבי

ערבי ישראלי שלא התקבל לעבודה במלצרות במסעדה כשרה בנמל תל אביב, דרש לקבל פיצויים בגין אפליה אסורה מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. 

העובד שטען כי הופלה עקב מצבו הרפואי דרש פיצויים

העובד שלקה במהלך עבודתו במחלה נפשית, פוטר לאחר שנערך לו שימוע שלישי וטען כי מדובר בפיטורין שלא כדין עקב מצבו הרפואי.  

אחראי משמרת טען כי פוטר שלא כדין עקב מגבלה בריאותית

העובד טען כי פוטר עקב פציעתו בתאונת עבודה ודרש פיצויים בגין פיטורין שלא כדין. 

האם קיים קשר בין פיטורי העובד לרצונו לממש את זכותו כהורה ולצאת לחופשת לידה?

פקיד בסוכנות ביטוח טען כי הוא הופלה לרעה בשל כוונתו לממש זכויותיו כהורה, לכן ביקש פיצויים.  

בעל לקות שמיעה פוטר מהעירייה לאחר 16 שנה, האם הוא זכאי לפיצויים?

האם העירייה הפלתה את פקיד השומה הסובל מלקות שמיעה, והאם פיטוריו בוצעו כדין. 

העובדת פוטרה לאחר שהודיעה על הריונה, האם תקבל פיצויים?

כלכלנית בחברת חשמל טענה כי היא פוטרה בשל הריונה, מנגד טענה הנתבעת כי העובדת התפטרה מיוזמתה. 

עובד בן 65 סרב ללמוד להפעיל מערכות מחשוב ופוטר מתפקידו

האם פיטוריו של חתם ראשי בן 65 מוצדקים, או קיימת בהם אפליה מחמת גילו המבוגר? 

התפטרות עובד ממוצא אתיופי לאחר ספיגת הערות גזעניות

בית הדין לעבודה קבע כי עובד אתיופי אשר התפטר בשל הערות גזעניות הנוגעות לצבע עורו יהיה זכאי לפיצויי פיטורים... 

דעות קדומות על איידס הביאו לפיטורין - נשא המחלה יקבל פיצויים

עובד אשר פוטר מעבודתו לאחר שהודיע למעסיק על כך שהוא חולה איידס יקבל פיצויים בסך 42,000 שקלים... 

עובדת באוניברסיטת בר אילן חויבה לפרוש בגיל פרישה - האם אפליה?

האם אוניברסיטת בר אילן הפלתה לרעה עובדת מחמת גיל, וזאת כאשר לא ניתנה לאחרונה אפשרות לעבוד לאחר גיל פרישה... 

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ואפליה בעבודה

האם חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מהווה עילה להגשת תביעה בגין אפליה בעבודה? 

העיתונאי חגי מטר פוטר ממעריב - בקשה דחופה להחזירו לעבודה

בקשה דחופה להחזרת חגי מטר לעבודתו במעריב לאחר פיטוריו בעת החלפת הבעלים של העיתון... 

הרשעת מעסיק בפלילים בגין אפליה בראיון עבודה, האמנם?

האם הוכחת אפליה בראיון עבודה הינה עילה להרשעה פלילית של המעסיק? האם ניתן להימנע מההרשעה? 

נהג שנפצע בתאונת דרכים ופוטר יחזור לעבודה בצו בית הדין

נהג דן אשר פוטר מעבודתו מחמת מוגבלות בעקבות תאונת דרכים, יושב לעבודה במסגרת צו בית דין... 

פיצויים בגין אפליית בחור ממוצא אתיופי בעת קבלה לעבודה

בחור ממוצא אתיופי הופלה במהלך ראיון עבודה. האם הוא יקבל פיצויים? האם תביעתו בגין אפליה בעבודה תתקבל? 

אפליה בעבודה לפי חוק זכויות אנשים עם מוגבלות - דחיית תביעה

מעסיקים אינם רשאים להפלות עובדים מחמת מוגבלות גופנית. עם זאת, הגנה זו על העובד הינת מנת חלקם של עובדים כשירים בלבד... 

ועדה לבחינת השתלבות מבוגרים בשוק העבודה הוקמה בהחלטת ממשלה

האם ועדה ממשלתית לבחינת סוגיית העובדים המבוגרים בשוק העבודה תביא לעצות פרודוקטיביות לסוגיה זו? 

אישה לא שובצה בתפקידים גבריים - האם אפליה בעבודה?

בית הדין לעבודה פסק פיצויים לעובדת חברת שמירה אשר סבלה מאפליה בעבודה על רקע מגדרי... 

שירות בתי הסוהר הפלה סוהרים מחמת גיל וזאת לאור הוצאתם לגמלאות לפני גיל פרישה

בית המשפט העליון קבע כי נוהל בשב"ס המאפשר הוצאת עובדים לגמלאות בגיל 57 הינו נוהל מפלה... 

דיון בבית הדין לעבודה בנוגע להעסקת קרובים במגזר הערבי בשירות הציבורי

העסקת קרובים, היודע בשמה הלועזי - נפוטיזם, מאפיינת אוכלוסיות רבות בישראל. כאשר מדובר בשירות הציבורי, עסקינן בדילמה של ממש... 


חיפשת עורך דין? לשאלות בנושא לחץ/י: עורך דין דיני עבודה

 

מס הכנסה מחזיר כספים, מה איתך? לחץ/י החזרי מס

חשבת על תואר ראשון? לימודי תעודה? לחץ/י לימודים


המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.