www.ovdim.org.il

גובה פיצויי הלנת השכר – האם יש מקום להפחיתם ואם כן באיזה שיעור?

דרגו את המאמר
  התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

סעיף 18 לחוק הגנת השכר הוא הסעיף אשר דן בסוגיית הפחתת פיצויי הלנת שכר. על פי סעיף זה, בית הדין לעבודה הינו בר סמכות להורות על ביטול או הפחתה של פיצויי הלנת שכר, וזאת כאשר הוא נוכח שהתשלום לא נעשה במועד בגין טעות כנה או בשל נסיבה אשר למעביד לא הייתה עליה שליטה. כמו כן, בית הדין רשאי להפחית את פיצויי הלנת השכר גם במקרים בהם הוכח שהיו חילוקי דעות בנוגע לעצם קיומו של החוב (ובלבד שהמעביד שילם במועד את הסכום שלא היה שנוי במחלוקת).

 

      קראו עוד בתחום:

 

סמכות זו, אשר המחוקק הניח בידיו של בית הדין לעבודה, איננה מופעלת ללא שיקול דעת. במקרים אלה, בית הדין לעבודה עומד על תום ליבם של הצדדים ובוחן מהן הנסיבות האובייקטיביות אשר גרמו להלנת השכר. סעיף 18 לחוק זכה בעבר לפרשנות דווקנית בפסיקה. דהיינו, שיקול דעתו של בית הדין לעבודה הוגבל ופיצויי הלנת שכר הופחתו רק במקרים בהם הוכחו התנאים הקבועים בחוק.

 

בשני העשורים האחרים, בין היתר בשל המהפכה החוקתית שהונהגה על ידי הנשיא (בדימוס) אהרון ברק, הורחבה סמכותו של בית הדין לעבודה בסוגיות כגון דא. כיום, בתי הדין לעבודה שמים דגש הולך וגדל על עקרונות צדק ותום לב, ומגמישים את העקרונות "הקשיחים" שנקבעו בפסיקה בעבר.

 

מן הפסיקה:


בע"ע מכון בית יעקב למורות ירושלים נ’ ג’וליה מימון נקבע כי מצב כלכלי קשה של המעסיק איננו משמש כנימוק להפחתתו של פיצויי הלנת שכר. הסיבה לכך היא כי המעביד צריך לתת עדיפות לתשלום שכר העובדים ועליו לשים תשלום זה בראש סדר עדיפויותיו. הרציונאל מאחורי תפיסה זו הוא כי המעביד, מתוקף היותו מעסיק, מחויב גם למצבו הכלכלי של העובד.

 

הפסיקה הכירה בכך שיש למנוע מצבים בהם עובדים מועסקים למרות קושי כלכלי של המעסיק, וזאת חרף העובדה שהמעביד יודע שלא יוכל לעמוד בתשלום המשכורות. עם זאת, בית הדין לעבודה איננו חותמת גומי, לאמור, בית הדין לעבודה רשאי לדחות טענות של עובד ששכרו לא שולם בגין מצב כלכלי של המעסיק, וזאת כאשר הוכח שהמעסיק היה תם לב. יצוין כי לא אחת הוגדרו פיצויי הלנת שכר כ"סנקציה דרקונית" אשר יש להשתמש בה במשורה.

 

נשיא בית הדין הארצי לעבודה (בדימוס), סטיב אדלר, דן בסוגיה הנוגעת להלנת שכר בגין מצב כלכלי במאמרו - "פיצויי הלנה: חוק ופסיקה" - "סבור אני כי יש להבדיל בין מקרים אשר היו בשליטת המעסיק לבין מקרים בהם החסר בכספים לא היה בשליטתו. ייתכן ויש טעם להרחיב את הגדרת נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה, וזאת על מנת להעניק לבית הדין שיקול דעת בדבר שיעור ההפחתה תוך כדי כך התחשבות במכלול נסיבות העניין".

בע"ע המפד"ל נ’ אגברייה תופיק, פרט בית הדין לעבודה את סעיף 18 לחוק הגנת השכר וקבע כי הדרישה שיוכח כי הסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועד, איננה נוגעת אלא למקרים בהם הייתה מחלוקת בין המעסיק לבין העובד בנוגע לעצם קיומו של החוב. דהיינו, כאשר הלנת השכר נעשתה בשל טעות כנה או נסיבה אחרת, המעביד אינו צריך להוכיח כי הסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועד. צוין כי הפרשנות הנ"ל נובעת גם מלשון הסעיף וגם מוצאת ביטוי במגמה הפרשנית הגורסת כי יש להרחיב את סמכויותיו של בית הדין לעבודה בכל הנוגע להפחתת פיצויי הלנת שכר.

 

השיקולים של בית הדין

 

מהם אפוא השיקולים אשר עומדים מאחורי החלטתם של בתי הדין לעבודה במקרים כגון דא. בתי הדין לעבודה מנסים במקרים אלה לאזן בין זכויות המעסיק והובד, ולהתייחס להיבטים שונים כגון, חשיבות תשלום השכר במועד (לשם פרנסתו של העובד), הצורך באלמנט הרתעה כלפי המעסיקים, הפגיעה אשר עלולה להיגרם לעובד או משפחתו בגין אי תשלום שכרו בזמן, המשמעות הקשה שיש לפיצויי הלנה "דרקוניים" מבחינת המעסיק, הנזק אשר ייגרם למעסיק בשל פסיקת פיצויי הלנה וכיצד זה ישפיע עליו ועל העובדים האחרים וכדומה.

 

למעשה, בית הדין משקלל את הנסיבות השונות תוך בחינת גורמים כגון:

 

  • סוג המעסיק.
  • התנהגות הצדדים ותום ליבם.
  • מאפייני ההלנה (לדוגמא, כמה זמן הולן השכר, האם הולן השכר במלואו וכדומה).
  • סיבות ההלנה (למשל, טעות כנה).
לשאלות, תגובות או הערות בנושאי דיני עבודה וזכויות לחץ/י כאן

 

פניה אל עורך דין דיני עבודה

הפניה ללא התחייבות מצדך או מצד עורך הדין

שלח



פסקי דין וחדשות - זכויות עובדים

תביעה לפיצויים בגין שימוע שנערך למראית עין בלבד

תביעה של טכנאי שעבד במכון התקנים לפיצויים בגין פיטורין שלא כדין, עקב שימוע שלא כדין שנערך למראית עין בלבד.  

הרעה מוחשית בתנאים עקב הפחתת שעות העבודה

תביעה לפיצויי פיטורין לאחר התפטרות בדין מפוטר לאחר כשנתיים וחצי, עקב הרעה מוחשית בתנאים והפחתת שעות העבודה.  

מאבטח שעבד בשירות המדינה הגיש תביעה בגין הפרשי שכר

בתום תשע שנות עבודה כמאבטח בשירות המדינה, הגיש העובד תביעה בגין הפרשי שכר על פי ההסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה. 

כתב אישום בגין העסקת נערים בעבודה בפיצרייה בשעות בלילה

ארבעה נערים עבדו בפיצרייה בשעות הלילה ובשעות מרובות בניגוד לחוק עבודת הנוער. לפיכך הוגש כתב אישום כנגד העסק.  

פיצוי למנהלת חשבונות בגין פיטורין שלא כדין ללא עריכת שימוע

מנהלת חשבונות שבה מחופשת מחלה, וגילתה כי במקומה יושבת מחליפה. לאחר יומיים היא קיבלה מכתב פיטורין וטענה כי פוטרה שלא כדין ללא שיחת שימוע.  

מפעיל באגר שפוטר לאחר ארבעה חודשים דרש פיצויי הלנת שכר

מנהל העבודה הודיע למפעיל באגר בטלפון כי רכב החפירה שאותו הפעיל נמכר, לכן אין צורך שיגיע יותר לעבודה. 

האם יש לחייב את משרד החינוך לשבץ את המורה במשרה מלאה?

המורה טענה כי הופלתה לרעה על ידי משרד החינוך לעומת מורים אחרים אשר שובצו בבית הספר ביישוב מגוריה.  

תביעה נגד עמותה לתשלום שכר עבודה למורה

עמותה שהפעילה בית ספר לבנות בבית שמש, נאלצה להפסיק את פעילותה עקב קשיים כלכליים, ולא שילמה למורה שכר עבור שלושת חודשי העבודה האחרונים.  

עוזר אישי שהתפטר תבע תשלום עבור שעות נוספות

עוזר אישי של מנכ"לית נדרש לעבוד גם בשעות הלילה ובסופי שבוע לכן דרש תשלום עבור שעות נוספות.  

תביעה נגד מעסיק עקב אי תשלום משכורת אחרונה

תביעה של עובדת נגד מעסיק בגין הלנת שכר, עקב אי תשלום משכורת עבור חודש אחרון בעבודתה.  

העובד שהה באילת בזמן חופשת מחלה ופוטר עקב משבר אמון

עובד במפעל לשוקולד שיקר למעסיק בכך שבזמן שהיה אמור לנוח בביתו עקב מצבו הרפואי, יצא לחופשה באילת עם חברים.  

מורה בעל 30 שנות ניסיון דרש הפרשי שכר בהתאם לוותק

מורה שהועסק בבית ספר השייך לזרם החינוך העצמאי במשך כשנה דרש הפרשי שכר על פי הוותק שלו של 30 שנות הוראה  

המעסיק ביקש היתר לפיטורי העובדת במהלך ההריון

המעביד פנה לממונה על חוק עבודת נשים, על מנת לקבל היתר לפיטורי העובדת במהלך ההריון, ולאחר הפסקת ההריון היא סברה כי פוטרה.  

עובד דרש מהמעסיק שכר מלא עבור חופשת מחלה

קצין ביטחון טען כי בעת ששהה בחופשת מחלה הוא נדרש לבצע עבודות שונות ולכן דרש שכר עבודה מלא.  

העובדת שהיתה בשמירת הריון תבעה פיצויים בשל הפרת חוק השוויון

העובדת ששבה לעבודה לאחר שמירת הריון נתקלה בהשפלה מצד המעסיקה ותבעה פיצויים בשל הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. 

עובדת מטעם משרד החינוך תבעה פיצויים בגין הלנת שכר

מטפלת באמנות תבעה את משרד החינוך בגין הלנת שכר עקב הפרשי דרגה שלא שולמו במועד.  

העובד פוטר ללא מתן הודעה מוקדמת ודרש פיצויים

עובד בענף החקלאות פוטר לאחר כחמש שנים מבלי שניתנה לו הודעה מוקדמת, ומבלי שקיבל רכיבי שכר על פי הוראות צו ההרחבה.  

האם העובד פוטר עקב שירות מילואים או בשל אי שביעות רצון מתפקודו?

האם המעסיקה הפרה את הוראת חוק חיילים משוחררים בגין פיטורי העובד עקב שירות המילואים? 

תשלום שעות נוספות לחשב שכר שנדרש לעבוד גם בשבתות וחגים

האם תפקיד של חשב שכר הוא תפקיד ניהולי שלא חל עליו חוק שעות עבודה ומנוחה?  


חיפשת עורך דין? לתאום פגישת יעוץ בעלות מוזלת לחץ/י: עורך דין דיני עבודה

 

מס הכנסה מחזיר כספים, מה איתך? לחץ/י החזרי מס

חשבת על תואר ראשון? לימודי תעודה? לחץ/י לימודים


תגיות: ביטוח לאומי עובדים, זכויות בעבודה, זכויות מטפלת, זכויות העובד, זכויות עבודה, מילואים זכויות,
המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.