פיצויים בגין אפליית בחור ממוצא אתיופי בעת קבלה לעבודה

דרגו את המאמר

התקבלו 4 דירוגים בציון ממוצע: 2.5 מתוך 5

תע"א 9690-09

פעמים רבות, מועמדים לעבודה סובלים מאפליה כאשר הם מגיעים לראיון מול המעסיק העתידי. לא אחת, קשה מאד להוכיח אפליה בעבודה מסוג זה וזאת משום שיכולות להיות למעסיק שורה ארוכה של סיבות מדוע הוא איננו מעוניין לקבל את פלוני לעבודה. עם זאת, במקרים בהם תוכח האפליה, תעמוד למועמד הזכות לתבוע פיצויים מהמעסיק בגין כך. דוגמא למקרה כאמור ניתנה לאחרונה בבית הדין לעבודה.

מדובר בסטודנט ממוצא אתיופי אשר ביקש להתקבל לעבודה במוקד 101. כאשר הוא הגיע לראיון העבודה, מנהל המקום אמר לו כי אין לו עוד צורך בעובדים נוספים. הסטודנט היה סבור כי הסיבה לאי קבלתו לא הייתה נעוצה במצבת כוח האדם אלא בצבע עורו. אי לכך, הוא הגיש תביעה בעניין כנגד החברה. בית הדין לעבודה קיבל את התביעה וקבע כי התובע במקרה דנן זכאי לפיצוי משמעותי בגין אפלייתו. החברה חויבה בתשלום פיצויים בשיעור של כ-95,000 שקלים.

התובע נדחה אך חבריו "הלבנים" מתקבלים לעבודה

מעשה שהיה כך היה. התובע, סטודנט ממוצא אתיופי, חיפש עבודה והבחין במודעת דרושים למוקד 101. מדובר בחברה אשר מעניקה שירותי בקרה וסיור. התובע זומן לראיון והגיע למשרדי החברה במועד שנקבע. לדבריו, כאשר הוא הגיע למקום, ולאחר שמנהל החברה ראה אותו לראשונה, האחרון ציין בפניו שהוא איננו זקוק כרגע לעובדים נוספים. התובע טען כי ההתנהגות המדוברת הותירה אותו פגוע והוא היה גמור ובטוח שמדובר באפליה על רקע עדתי. אי לכך, הוא ביקש ממספר חברים "לבנים", אשר אינם משתייכים לעדה האתיופית, לפנות למוקד 101 בעניין העבודה. הפלא ופלא, חבריו זומנו לראיונות ואחת מהן אף התקבלה באופן מיידי לעבודה.

      קראו עוד על אפליית אתיופים בעבודה:

• פיצויי לעובדות אתיופיות לאחר חתימה על כתב וויתור בעברית
• תביעה לתשלום שכר לעובדת ניקיון ממוצא אתיופי
• העלבת לקוחה אתיופית הינה עבירת משמעת חמורה
• אפלית עובדים משכילים ממגזרים אתיופים וחרדים

הסטודנט הגיש תביעה בגין אפליה בקבלה לעבודה על רקע עדתי כנגד החברה. החברה טענה כי יש לדחות את התביעה היות ולא מדובר באפליה אלא בנסיבות של כוח אדם. לטענתה, בסמוך לקיום ראיון העבודה עם התובע, התקבלו מספר עובדים לחברה, ואכן לא היה לה צורך בקבלת עובדים נוספים. לטענתה, המודעה התפרסמה בעיתון ולא הוסרה, חרף העדר ביקוש לעובדים, שכן היא נרכשה על ידי 101 לתקופה ארוכה.

זאת ועוד, החברה טענה כי לא ניתן לטעון כנגדה שהיא מפלה את יוצאי אתיופיה, וזאת משום שהיא מעסיקה גם כיום כמה וכמה מבני העדה. לאחר שהחברה עיינה בעדויותיהם של חברי התובע, היא שינתה את גרסתה וטענה כי המנהל לא היה יכול לערוך את ראיון העבודה שכן הוא "בדיוק מיהר למקום אחר והיה בדרכו מחוץ למשרדו".

השופטת: "אפליה ברורה"

בית הדין לעבודה דחה את טענות החברה וקבע כי אין ספק שמדובר באפליה. השופטת, נטע רות, קבעה בפסק הדין כי החברה תשלם לתובע פיצויים בשיעור של 95,000 שקלים. נפסק כי אין לקבל אף אחת מגרסאותיה של החברה. השופטת הדגישה כי אין היא מקבלת את הטענה שכאשר התובע הגיע לראיון העבודה לא היה צורך בעובדים נוספים, ובאותו היום חבריו הוזמנו למקום ונכנסו לראיונות עבודה. באשר לגרסה השנייה, השופטת הדגישה כי אם המנהל באמת היה צריך לצאת מהמשרד למקום אחר, מדוע זה הוא אמר לתובע שאין לו צורך בעובדים ולא התנצל על חוסר הנוחות ו/או למצער קבע מועד אחר לראיון.

השופטת המתיקה מעט את דבריה החמורים בכך שציינה כי ברור שהחברה מעסיקה עובדים בני העדה האתיופית. דהיינו, הוכח כי נגע האפליה לא פשה בחברה ולא היה מדובר במדיניות מודעת וגורפת. בית הדין לעבודה ציין כי ככל הנראה עסקינן באפליה ממוקדת מצד המנהל אשר ביצע את ראיונות העבודה ביום המדובר.